54
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
אמנם היות ו,מקצת המדינה" סרחו עכ"פ, הרי מסתבר שיש ביניהם מי
שהוא (אחד, לפחות) שהסיתם והביאם '
לידי סרחון זה -- ו(בזה גופא) ה*ה ,חוטא" ממש במרידה נגד המלך.: וזהו שכתב רש"י: ואינו יודע מי החוטא" (בל' יחיד) -- היינו המסית והגורם להסרחון. משא"כ אנשי ,מקצת המדינה" שאין לקרותם ,חוטאים" י אלא ש,סרחון" יש כאן'
ולכן במלך בו"ד מכיון שא"י מי החוטא ה"ה נפרע מכולם, שהרי ב" פועל ,סרחו" עליו כולם, ;אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא", וא"כ לא יתכן שאלה שרק ,סרחו" ייענשו בעונש החמור של החוטא..
וטענתו זו של משה מבארה רש"י ומפרשה בתיבות הכתוב (ואינו דיבור
הר"נ איש -- סוג בפ"ע
(שהרי ל"נ העלו בנוגע להם -- כי עמדו פתת אוה*ם, ו,נחלקו על הקב"ה" עייז שהקריבו קטורת ב,כלי שדת" בחוץ. ולכן עונשם ב,אש יצאה מאת הו"* --
פרש"י יז, יג) וצ'יע איך הוא ע"פ פשוטו של מקרא. 3 ומ"ש רש"י (שם, ד): שכבר זה
בידם סרחון רביעי חטאו בעגל כו. כי גם
בעגל ה" זה ע"י מפתים (ערב ורב וכן במתאוננים כו'). גם י"ל: יש בכלל חטא (דעָגל וכוו) -- סרחון, ולכן ה*ז סרחון רביעי אף שאֶעו חטא רביעי (כי בפרשתנו או אלא סרחון) -- אבל לא משמץ כָן מפרשיי? (טז, ד) : ,שטרח על אביו ופייס", היינו שגם בפעם הראשונה הי' פיוס דסרח.
הר א
בפ"ע כפי שנדפס יי -- אלא בהמשך למ"ש לפנ"ז: ,ויודע אתה מי החוד טא"): ,האיש אחד הוא החוטא (אבל שאר העם רק ;סרחו") ואתה (היודע מחשבות) על כל העדה תקצוף, בתמיי!
ובתשובה לטענתו של משה ,אמר הקב"ה יפה אמרת" והכוונה בזה לכללות טענתו**י של משה שאין להעניש אלא את ,החוטא" ולא אלו שרק ,סרחו". אולם בנוגע לפרט, אין הדבר כמו שמשה הי' יודע וסבור שהי" חוטא אחד, אלא ש,אני יודע** ומודיע
הערות
- 2. ומיש (פרשתנו יז, ג) .את מחתות החטאים האלה בנפשותם", ובפרש"י (טזי ז): ,הם חטאו על נפשותם כו'* הנה
- 2. בזוגמת (ולא ממש) נדב ואביהוא -- ראה
- 4. וכן משמע בדפוס ראשון, ושני, ובפרש"י כת"י, שבכולם חסרה הנקודה (המפסקת בין התיבות שרש"י מעתיק - לפירושו) בין תיבות ,האיש אחד* לתיבת .הוא".
- 5. כי ד"ה אחד הוא, כג"ל בפנים.
- 5. 6% משא"כ בתנחומא לא נזכר אלא .אני מודיע" (ולא .אני יודע") כי לפי התנחומא גם משה ידע שכמה מהם חטאו*
- 6. (וכנ"ל הערה 11 שבתנחומא איי שמודו וכו" עשרה. או עשרים** מהם) והחידוש שבמענה הקב"ה הוא ש,אני מודיע" לכל
- 7. בנ"י (עיי העונש) מי חטא כו, אבל ל" פרש"י החידוש הוא גם שרק ,אני יודע" כי בוֶה שלל טענתו של משה שאיש אחד הוא החוטא, כי משה לא ידע שג' בגדר .הוטאים* הם.
- 8. *) ולפי התנחומא צ*ל ש.האיש אחז" הוא החוסא העיקרי, וכין"ב. וראה רבינו בחיי כאןי
- 9. **) וי*ל שכולל גם ב"ב זקרח ודתן ואבירם וכדרז"ל שגם נשיהס כו' השתתפו במחלוקת ואדרבא (סנהדרין קי, א. תנחומא פרשתנו ג. במדב"ר יח, ז) ובני קְבָּח הוצי רכו לעשות תשובה (פרש"י פנחס כן, יא) וכיון שגם ,יונקי שדים" היו ביניהס (תנד חומא שם. במדב"ר שם. פרש*י (טז, כז)), לכן ב' סברות : עשרה או עשרים.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 196 לקו"ש חי"ג ע' 54
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.