53

אינו מובן מ"ש רש"י: ,אמר הקב"ה יפה אמרת" היינו שהקב"ה מסכים לטענת משה ,האיש אחד (ותיבות אלו מעתיק רש"י) יחטא" -- והרי הקב"ה הודיע שלא אחד חטא אלא שלשה 1

ה) ,(אני) יודע" -- לכאורה מיותר כי החידוש הוא רק ב,אני . . מודיע". ובפרט שרש"י מוסיף זה על ל' הד מדרש שיודע"!

בכללות הענין קשה:

בפסוקים הקודמים נזכר במה פעמים שבמחלוקת קרח על משה ואהרן השתתפו אנשים רבים -- שויקומו. . ואנ" שים מבנ"י חמישים ומאתים . . ויקהלו על משה ועל אהרן וגו'*, ומשה דבר ,אל קרח ואל כל עדתו", והוכיח גם את ,כל עדתו", ועד שאמר ,אתה וכל עדתך הנועדים על ה' **י, ובפרש"י 'י: ,שכבר זה בידם סרחון רביעי, חטאו בעגל וכו" -- שמכל זה מוכח שלא אחד בלבד חטא במחלוקת זו (גם לפי דעתו של משה) -- ואיך אמר משה ,האיש אחד יחטא גן""?

ג. והביאור בכ"ז* :

בפירושו עה"פ .ויקהל עליהם קרח גו' " (שלפני פסוק זה) כתב רש"י: ,הלך אצל השבטים ופתה אותם כסבוד רין אתם שעלי לבדי אני מקפיד איני מקפיד אלא בשביל כולכם כו' עד שנתפתו כולם".

היינו שקרת הוא אשר פיתה את

טָרחא

אנשי העדה ומשכם בדבריו שהוא מתכוון לטובתם וכו', עד שהכניסם בתלונות על משה ואהרן. והוא הדבר בנוגע לראשי המשתתפים בהמחלוקת.,. שהם ,דתן ואבירם וגו' ואנשים מבנ"י חמישים ומאתים", וכמו שפרש"י: ,בשביל שהי' שבט ראובן (שממנו היו דתן ואבירם וכו" ו,רובן* של הר"ן איש) שרוי . . שכן לקהת ובניו . . . נשתתפו עם קרח במחלוקתו"י והיינו שהשתתפותם במחלוקת באה עי"ז שקרח פיתה אותם והסיתם עד שנדמה להם שטענתו נכונה *:. אבל הם מצ"ע לולא פיתויו של קרח, לא היו נכנסים למחלוקת זו.

[ואף שבודאי אין לו לאדם להצדיק א"ע בהתנצלות זו *, שאין הוא האשם בוה שעשה דבר שלא כתוגן היות שנתפתה לזה ע"י מישהו -- כי צריך האדם להתרחק מן הרשע. וגם להיות חזק בדעתו מבלי להתפעל מפיתויים וכו' -- עב"ז הרי בפועל לא נחלקו על משה ואהרן אלא בהשפעתו של קרח].

וזוהי כוונת רש"י בהביאו משל ל,מלך בו"ד שסרחה עליו מקצת מדינה", היינו לדייק שהנהגתם היתה ,סרוחה" -- באופן המאוס אצל המלך (כפי' של ,סרחה" כפשוטו), אבל לא שהתכוונו למרוד בהמלך::י (ובפרט באופן שיתחייבו מיתה עבור זה).