36

6 לקוטי

טהרה וקדושה וכו' בהמקום בו נמצאות: אם האיכות לבד פועלת וקונה את המקום: שיטת ר"ג דמים טהורים אפילו כל שהן* ,קונים" המקום ונד עשים קבוע בו" ולכן קמא קמא בטיל בהן

משא"כ כשבאים למקום מי רגלים צ"ל ביטול ע"י כמות, שיעור רביעית. משא"כ לדעת ר"י.

ועד"ז גם בנדו"ד -- ההצלה מן החטא הבאה מ(לימוד) התורה '* (ומכיסוי הראש ותפלה): לפי שיטת ר"נ לימוד התורה וכו' ,נקבע" באדם הלומד, עושה בו שינוי, עושה האדם .מקום תורה" וקמא קמא בטיל, שהרי דרכו של יצה"ר היום אומר לו כך כו'*יי -- וכשזה בטל אינו בא לידי היפך דיראת חטא. משא"כ שיד טת ר"י ה"ז רק שהתורה מצלא מד עשיית החטא.

ח. אבל עפ"ז צריך להבין: לדעת ר'נ שהתורה פועלת שינוי בהאדם הלומדה שאינו שייך לחטא, שזה בא מצד עבודתו -- א"כ איך הי' אפשר לרבי להיות עניו, ועאכו"כ משה שקבל תורה מסיני, והתורה גקראת על שמו:י, והלא גם בהם פעלה התורה

9 להצעיר ממי מעין דמטהוין בכל שהוא (מקואות פ"א מ"ז. רמביים הלי מקואות פ"ט היו),

0) עפ"ז יומתק הא דע"פ הו" יחגר

כמאן דקביע להו המי (עירובין נה/ ב) -- שוהו לא רק דפעולת החנ" קבוע היא, אלא והמקום עצמו נעשה קבפי

1 להעיר ממרז"ל אין מים אלא תורה (בייק יז, א וש"נ).

*41) שבת קה, ב.

2) כמ"ש זכרו תוהת משה עבדי גו' (מלאמי ג כב).

בהעלותך ג

שינוי וחידוש וכו

וייל הביאור בזה: דהנה מבואר בלקו"ת *+ במחלוקת רפב"י וריב"ל *: אם ענוה היא למטה מיראת חטא, או שענוה גדולה מכולן, שבמה ענוה הן*, ענוה שמביאה לידי יראת חטא היא בבחי' בינה, וענוה ש,גדולה מכולן" -- בבחי' הכתר.

ובסגנון פשוט יותר:

ענוה שבבחי' בינה היא ענוה שעפ"י חשבון וטעם, וכמו שנת"ל בהענוה שהי' אצל משה (ור"י) מפני ש,חשב שאם הי' לזולתו כחות וחושים שלה הי' מגיע למעלה יותר". וענוה שבבחי' הכתר היא ענוה (וביטול) בעצם.

ט. הוכחה להנ"ל שישנו הענין דענוה בעצם -- למעלה מהחשבון והשכל : מצינו ענוה גבי הקב"ה, דאמרו רז"ל + במקום גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו -- והרי בנוגע להקב"ה, הלא ודאי שאין שייך ,חשבון" (ח"ו).

ומזה מוכרח, שישנה ענוה כזו שהיא בלי שום חשבון כלל, ענוה בעצם *

3 מטות (פא, סע"ד ואילך). אוה"ת וישב (רנט, ב)

4 ואף שתלמודא (ע"ז שם) אמר ופליגא -- ר"ל שהן מחולקים כל אחד מדבר בענין בפ"ע (ע'"ד פיי השלייה בהקדמה (לו, א) לענין הפלוגתא אם בע"ת גדולים יותר או צדיקים).

5 מגילה לא, א, ראה סה"מ ה'ש"ת עֶ' 40 בהערה. וראה גם תניא פ"ד. ר"ס למגילה שם.

6 בלקו"ת ואוה"ת שם מר"ח (שער הענוה -פ"א), שהענוה דספירת הכתר היא ,להיותו מחטיב עצמו לאין נגד המאציל". אבל אין מזה סתירה למש"כ בפנים, כי