1

הערות

1. 1. פרשתנו ב, ב. וראה גם פרש"י תשא לג, ז. וראה לקמן הערה 11.
2. 2. ) ג ד וראה פרש"י שם.
3. 3. בכמה דפוסים : ,ומשה כו" (בואייו). ובס' הזכרון (להר"א בקראט הלוי) מדייק שכצ*ל. וכ"ה בתנחומא.
4. 64. אבל אי"ז מוכרח, כי ייל שזהו הת" חלת הפירוש (כמה הי' הריחוק) ובא ביחד עִם תיבת מיל וכן מתאים יותר מצד הסגנון.
5. 6. תבוא כח, סו.
6. 5. ואז יקשה למה פירשו בוירא (כא, טז) -- הובא לקמן בפנים.
7. 66. וירא שם.
8. 7. אבל ראה לקמן הערה 32.
9. 8. האזעו לב, גב.
10. 9. במדב"ר פ"ב, ט, ביר פנ"ג, יגב
11. 0. ואף שבמדרש יליף לה מגזיש (ומד כיון שלא נזכרה בפרש"י מובן שע"ד הפשט אין לדון גו*ש זו), מי"ימ אם להבנת הכתוב נוגע לידע השטת, הי" צריך רשיי להכריח השטח ע"ד הפשט, או לומר ורבותינו אמרו וכיו"ב, מאחר שזה נוגע לפשש"מ.
12. 2. ובפרט לפי הגירסא (ראה לעיל הערה 3) ,ומשה כו'" (בוא"ו) -- הרי מדגיש רש"י שוה בא בהמשך למ"ש לפנ"ז.
13. 3. ברע"ב עה"פ תירץ ,דבא לתת טעם למה הקפיד גם כאן שיוכלו לבוא בשבת אל אוה"מ -- דהיינו טעם שמשה ואהרן