193

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

והנה עוד סברא ע"ד הנ"ל שהעולם נברא באופן כזה שהי' מוכרח להיות נישואי אחותו (ירוש' יבמות פי"א ה"א) או נישואי אמו (חוה).

כן גם בנוגע לאמו -- היה (עובר) ירך אמו אלא שנפרד לאח"ז וכעצם מעצמי דאדה"ר.

אבל אינו דומה לגמרי לאחות -- כי בפועל הי' קיום העולם ע"י נישואי אחות, אחות היא חצי בשרו דהאח כדוגמת אדם וחוה, משא"כ באם שהוא בהיפך.

ולהעיר ג"כ מפרש"י יבמות (סב, סע"ב) ומסנה' (קג, סע"ב) כלום יש לך הנאה כו'.

וע"פ כהנ"ל יובן שיש מקום לומר ג"כ ברור כאמו -- וכהשאילתא .משפטים (הובא במרגה"י שם).

ולהעיר מברכות (נח, א). הבא על אמו כו' אחותו כו'. ואין להאריך עוד *.

ועיין ס' המצות לאדמו"ר הצ"צ מצות עריוזת -- דברים נפלאים. (ממכתב כ"ו תמוז, תשלליג)

*) לאחז"מ : צע"ק בהנ"ל מהלי ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"ג. ₪7

. . . בשאלת אימוץ ילדים. מספר המשתדלים לאמץ ילדים הולך ורב, וכפי שראיתי בכמה וכמה מקרים של זוגות המקפידים אפילו בדקדוק קל של דברי סופרים, לא שמו לב שכל עניני איסור יחוד חיבוק ונישוק וכו' וכו' קיימים בתקפם בנוגע לילדים המאומצים. ראיתי בכמה ספרים וחוברות שמטפלים בבעי' איך להבטיח שלא ישא אח את אחותו וכו', וכן יש שדנים בנוגע לשאלת ירושה וכו' : אבל הרי כל זה בא לאחרי כמה שנות אימוץ, והם בגדר ספק, ובעניני ממונות, משא"כ איסורים הנ"ל (יחוד וכו') הם בגדר ודאי ומתחילים כו"כ שנים לפני שמגיעים הילדים לפרקם.

פשוט שאין האמור לעיל דומה לענין גידול יתום ויתומה שהי' נפוץ בין בנ"י, כיון שבשנים אלו כוונת המאמצים היא להעלים מהילד המאומץ שאינם הוריו האמתיים, ומשתדלים ומדייקים בזה שלא להראות כל תנועה

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 244 לקו"ש חי"ב ע' 193
  2. לקוטי שיחות 471 לקו"ש חי"ב ע' 193

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.