179

.. . במענה על מכתבו, בו מודיע בקשת . . להתברך בבנים זכרים חו"ק :

הנה מהנכון שיוסיף הנ"ל אומץ באהבת ישראל, אהבת התורה ואהבת השי"ת, וכידוע בספרי הקבלה והחסידות, אשר הולדת אהבה ברוחניות ה'ה סגולה להולדת בן בגשמיות, ובמילא מובן אשר קיום וחיזוק האהבה ברוחניות, והוא ע'י התבוננות בגדולתו ית' כלשון הרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב, ה"ז ממשיך חיים ארוכים לאורך ימים ושגים טובות לבנים זכרים בגשמיות. ולכן, בלי נדר, עד אחר שתלד זוגתו תחי' בן זכר, יתן בכל יום מימות החול קודם תפלת שחרית פרנק או שנים לצדקה. ומהנכון שתהי' צדקה הקשורה באכילה ושתי' של תלמידים עניים. וכשיולד לו בן זכר יתן לו שם ע"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"'ה נבג"מ זי"ע יסו"ע. שהוא יוסף יצחק, והשי"ת יזכה את

כת"ר לבשר בשו"ט בכל הנ"ל ... (ממכתב אדר*ח כסלו תשי"ג)

.. . ומה ששואל באשה שלפ"ד הרופאים טכגה לה שתתעבר, אם מותרת האשה לעשות תחבולות בזה :

הנה רבותינו נשיאינו ז"ל המה המקילים, והתירו באופנים ידועים בשעת תשמיש או לאח"ז. ראה שו"ת צ"צ אהע"ז סי' פ"ט שמתיר; ויש ג"כ גוף כי"ק מבנו מהרי"נ להתיר. (שוב מצאתי גם כן שאלות ותשובות הרש"ם ח'א סי' נח שדעתו ג"כ להתיר) ודלא כרבני וכו המחמירים בזה (הובא בשדי חמד אסיפת דינים מערכת אישות ס"ק א' ובפאת השדה שם) ואנו אין לנו אלא הוראת רבותינו נשיאינו, ושמעתי ג"כ בשם כ"ק מו"ח אדמו"ר שבאיזה אופנים התיר. ויפנה אל רב מזקני אג"ש בעל הוראה היודע איך נוהגים בזה. וכמובן כל תחבולות הנ"ל המה במה שהאשה עושה ולא בהבעל.

. . . והנה בטח פונים אליו בשאלה איך להתנהג כשמאיזה טעם האשה יראה להתעבר, ואף שכמה משו"ת מחמירים בזה, אבל בכמה מקרים -- עייייש, לא נן הוא דעת כ"ק אדמו"ר הצ"צ בשו"ת אבן העזר סימן פ"ט שמיקל ואפי' בהנחת מוך וכיו"ב קודם התשמיש, אם יש הוראה מרופא בזה. ומאחר שעיקר הענין בזה הוא בהנוגע להשמר מעון הידוע, הנה אם הנשאל מורה לפרישות, הרי ברובא דרובא ובעוה"ר בדורנו זה אפשר עוד יותר -- מביא לשז"ל ר"ל, היינו היפך הכווגה של המחמירים בזה. ואף שלולא מי' היתר בדבר -- הרי אין ברירה, אבל בהיות שו"ת הנ"ל לנגד עינינו, לפע"ד אין להחמיר שהרופא יאמר דוקא בפה מלא -- שזהו סכנה ממש וכו'. ובפרט שבדורנו