132

- 132 לקוטי את עדרו שתהיינה כולן יפות (ובמילא תהי' העשירית בהמה יפה).

והנה בפשטות הכתובים באם ;לא יבקר בין טוב לרע" פירושו מלשון בירור, היינו שמזהיר שלא יברר אחת מהעשר שתהי' היא טובה וקודש, הרי כבר נאמר ,כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהי' קודש" דמזה מובן כנ"ל, שאין לברר בהמה אחת מן השאר שבעדרו:

ולכן מסתבר יותר ש,לא יבקר" הוא מל' בקורת, היינו ש,לא יבקר" את כל הבהמות שבעדרו קודם שיעשרן -- שתהיינה כולן כפי רצונו.

לא יבקר ולכן מע-

אולם רש"י בא לפרש כי הוא מל' בירור ולא בקורת. תיק בפירושו ,לא יבקר" ותו לא, שהרי בעיקר מפרש תיבות אלו אלא שההכרח לפירושו -- הוא מהנאמר אחרי זה -- ,בין טוב לרע". זאת הוא מרמז ב,וגו'" :

לפנ"ז כשמדבר בהפרשת בהמה לקרבן נאמר'י ,לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב". ועפ"ז, בפסוק דידן, אם נפרש ,לא יבקר", שלא יעשה בקורת בעדרו -- למה נאמר רק ,לא יבקר בין טוב לרע", הי' לו להוסיף כבלפנ"ז גם ,בין רע לטוב", שהרי כמו שאין לבקר את עדרו שתהיינה כל הבהמות יפות, כמו"כ צריך להזהיר שלא יבקר שתהיינה כולן רעות *י,

מובן במכש"כ - קס"ו שמעכב בדיעבד, וצריך

בחוקותיג

וכיון שנאמר רק ,לא יבקר בין טוב לרע" ותו לא -- מוכח ש,לא יבקר* פירושו הוא לא יברר. ואם תאמך, מהיכא תיתי לומר שאפשר לברר ולהוציא את היפה שיהא הוא העשירי, מפרש רש"י ,לפי שנאמר וכל מבחר נדריכם, יכול יהא בורר ומוציא את היפה -- ת"ל לא יבקך" *5.

ולכן אין הכתוב מוסיף ,בין רע לטוב", כי מאחר שנאמר ,כל אשר יעבור גו' העשירי יהי' קודש גן'* אין מקום לומר שאפשר לברר ולהוציא את העשירי שיהא קודש כנ"ל, אם לא מפני שכתוב, ,כל מבחר נדריכם* שפירושו (לברר ולהוציא את הויפה, לכן צ"ל (רק) ,לא יבקר בין טוב לרע", שלא יהא בורר ומוציא את היפה.

ג. אמנם עדיין קשה: כיון ש,לא יבקר בין טוב לרע" נאמר רק לשלול שלא נלמד מ,וכל מבחר נדריכם" שצריך לבקר -- הרי הי' מספיק לכתוב ,לא יבקר" ותו לא, שגם אז הי' מוכרח לפרש שהמדובר הוא בביקור היפה::

להשמיענו שאם עבר ועשה כל העדר בהמות רעות שחל ע"ז קדושת מעשר, ועדמש"כ בלבוש האורה בפרש"י פסוק יו"ד.

8 ומזה שהכתוב בא לשלול הקס"ר שצריןך לברר את היפה -- לכאורה שוב אין מקום לומר (לדעת רש"י) שלא יבקר הוא לאו, כי זהו רק שלילה, שאינו מחויב לבקר. וראה לקמן הערה 22.