103

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

שוחות 13

א מורגנ

א. מן הפסוק בפרשתנו : ,דבר אל בניי לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהי' לכם שבתון זכרון תרועה גו' " מעתיק רש"י התיבות ,זכרון תרועה" ומפרש : ;זכרו * פסוקי זכרונות ופסוקי שופרות* לזכור* לכם עקידת יצחק שקרב תחתיו איל".

וצלה"ב: תיבות *זכרון תרועה" ה"ה רגילות בלה"ק ואינן זקוקות לפירוש * ?

6 ואף שכן דרז"ל בגמרא ובתו"כ (נסמן לעיל הערה 3) הרי אין ענינו של רש"י להעתיק זרשות רז"ל על הכתובים. וכמו שלא הביא בענין זה עצמו -- דרשת הגמרא (רייה כט, ב) ,כאן ביו"ט כו' * (וראה ראיים) ולא הביא דרשת התו"כ על .שבתון* ו,מקרא קדש" שבכתוב זה עצמ

יש מפרשים* דקשה לי' לרש"י בתיבות אלו (שלכן מפרשם): להלן בפ' פינחסי' נאמר ,יום תרועה* וכאן שינה הכתוב וכתב ,זכרון תרועה"י? ולכן מפרש רש"י, שכוונת הכתוב כאן היא לפסוקי זכרונות ופסוקי שופרות *.

אבל קשה לפרש כן, שהרי [נוסף לזה שלפ"ז הו"ל לרש"י לפרט הקושיא בפירושו: זכרון תרועה ובפ' פינחס נאמר יום תרועה כו', מכיון שעדיין לא למדנו הפסוק דפ' פינחס, הנה] כמדובר כמה פעמים -- דרכו של רשיי לפרש קושי' המתעוררת בלימוד פשטות הכתוב על אתר, או ליישב סתירה המתעוררת אצל הלומד מפסוק שלמדו כבר לפנ"ז -- ובנדו"ד,

66 רא"ם, דבק טוב, ועוד. וראה גו"א. רמב'ין בדרשה לר"ה (כתבי רמבין (שעועל) עִ' ריטס).

7 כט, א

6 נכקושיית הגמרא ר"ה כט, ב.

-- אבל מפשטות לשון רש"י משמע דמפרש את הכתוב (בפשש"מ) שזהו ציוי (מפורש) שיאמרו פסוקי כו'. וראה דברי דוד שתירץ הקושיא (גם ע"ד ההלכה): .דודאי דאו' שצריך לזכור עכ"פ קצת מאלו

הערות

  1. 1. כג, כך.
  2. 2. ביש"י כת"י, בדפוס שני, ורש"י שברמביין התחלת פרש"י היא : פסוקי זכרונות כו' (וליתא תיבת זכרון) אבל ברוב הרפוסים (כולל דפוס ראשון) הוא כבפנים.
  3. 3. ) ר"ה לב, א. תו"כ עה"פ.
  4. 4. בכמה דפוסי רש"י (ראה גו"א ודברי דוד) מובא גם ,מלכיות*, אבל ברוב הדפוסים הוא כבפנים. וראה גו"א : שהגירסא מלכיות , . , לא יתכן דלא מכאן אנו לומדים מלכיות (וראה רש"י בהעלותך י, ). ברמב"ן הקשה (על גירסתנו) : והי' צריך הוב להביא גם פסוקי המלכיות מן המדרש שלא יתכן שיזכיר הכתוב פסוקי הזכרוגות כו' ולא יזכיר המלכיות -- אבל לפענ"ד -- רשיי לשיטתי' ואינה קושיא, כי אין ענינו של פרש"י עה"ת להודיע דינים כ*א לפרש פשש"מ -- ראה רא*ם כאן, גו"א. 6 ראה ר"ה טז, א. וראה רא"ם כאן.
  5. 9. המפרשים (רמב"ן, גו"א, ועוד) הקשו דררשה זו אינה אלא אסמכתא כדמוכח במס! רייה (לב, ב) ואמירת הפסוקים היא תקנת חכמים. וראה גו"א שתירץ : ,הכתוב ר"ל כי על ידי התרועה יהיו ישראל נזכרים לכך כתיב זכרון תרועה ובשביל זה תקנו חכמים ברכות. . . כך פירושו ולא שפירש הברייתא כי' זכרון תרועה ריל שיאמר פסוקי כו'".
  6. 6. .אלא שחכמים סדרום כו'",

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 24 לקו"ש חי"ב ע' 103
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהעלותך, ט' סיון, ה'תשכ"ז לקו"ש חי"ב ע' 103

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.