97

אתה. מוצא שבע שבתות תמימות בזמן שאתה מתחיל לימנות מבערב", וכיו"ב -- ואיך אפשר לפרש שאיד מתי השבתות ,תמימות" -- רק בזמן שחל פסה בשבת, משום שאז הן .תמימות" בסדר ספירתן ,כמו ששת ימי בראשית"*'!

ועוד תמוה: אם כוונתו של המדרש להסביר (כפי הנראה) כפשוטו, שאי אתה מוצא את הענין ד,תמימות" אלא באופן שמתחילים לספור במוצ"ש, הול"ל בלשון קצרה וברורה ומובנת לכל ,בזמן שחל פסח בשבת" (וכיו'"ב) -- ומה צורך בסימן, ולמה להשמיענו זה ע"י סימן כזה (,בזמן שאין ישוע ושכני' ביניהם"), המובן רק לאחרי ידיעת סדר המשמרות, ושנתקנו ע'י שמואל ודוד**: כו"כ דורות לאחרי התחלת קיום מצות ספה"ע?

ב. ועכצ'ל בדברי המדרש, שבה" פירוש ד,אימתי הן תמימות" (כשהן ,כמו ששת ימי בראשית") אין כוונתו להענין דספה"ע כפשוטו [שהרי הציווי .שבע שבתות תמימות תהיינה" חל זמתקיים כל אימת שמתחילין לספור, כנ"ל], כי אם להמדרש שבזה ול,רמז משרשי המצוה":י, דמצות ספה"ע: שכאשר פסח הוא בשבת והמנין של ימי הספירה הוא כפי הסדר ד,ששת ימי בראשית", הרי אז ה;שבע שב" תות" דספה"ע הן <תמימות" גם בפנימיות ענינם -- מעלה נוספת על

*9) ראה גם לקו"ש תכ"ב ס"ע 143 ואילך. 0) כ"ד משמרות (תענית כז, א. רמביים הלי בלי המקדש םפ"ך, ה).

1) בלשון ס' החינוך בסוף הקדמתו.

אמ\רא

ה,תמימות"

שישנה בהן בשאר השנים 'י,

וזהו הטעם שהמדרש אינו אומר בפירוש ,אימתי הן תמימות בזמן שחל פסת בשבת" -- כי אז ה" מקום לומר שכל הענין ד,תמימות* הוא רק כשחל פסח בשבת. ולכן אומר ענין זה (בזמן שחל פסח בשבת) רק ע'י סימןיי -- בכדי לרמז [ע"י אי אמירתו בפירוש ,בזמן שחל פסח בשבת"], שזה מה שתולה ענין ה"

= סג, א, שו"ית נו"ב מהדו"ק אה"ע ס"כ), אלא

(יהל אור) יט, ח* (ס"ד, ח).

ועפ"ז יש לומר גם בנדון דידן -- ב,שבע שבתות תמימות"-- ב' ענינים אלה : (א) השלימות של ,שבע שבתות" עצמם, שלא יחסר בהם מאומה (שלא שכח לספור ו,מתחיל למנות מבערב"). (ב) שבקביעות שנה מסויימת, ישנה ,תמימות" בה,שבע שבתות* המוסיפה בהם מעלה יתירה על השלימות שמצד עצמם. (וראה המשך תרסיו עֶ' ריח (וראה גם -אוה"ת לתהלים שם סוס"א), ש,שבע שבתות תמימות" הם דוגמת ,שנה תמימה" שבערכין שם. וראה לקמן הערה

3 ומה שבחר בהסימן ,שאין ישוע ושכניי ביניהם" דוקא -- ראה לקמן סעיף ח'.