92

22 לקוטי

מזה הוכחה שגם ההוראה שבזה מכוונת ומתאימה לכאו"א :

פ' ,אחרי" התחלתה בענין שהוא תכלית הקדושה במקום ובזמן ובבנ"אי בסגנון הידוע: בעולם שנה נפש:': עבודה בקדה"ק, ביום הקדוש ע"י בה"ג; וענין הקדושה הוא גם העיקר בתוכנה של פ' קדושים -- התחלתה .קדושים תהיו כי קדוש אני", וגם (קרוב ל)סיומה : : ,והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' *". (ונכפל בתוך הפ' ,והתקדשתם והייתם קדושים כי אני ה' אלקיכם":י) -- ועד שכל הפרשה עַל כל עניני' והכתובים שבה נקראת .קדושים".

והנה מכיון דקדושה זו שעלי' הוזד הרו כאו"א מבנ"י היא במדרי' גבוהה כזו, שיש לה ערך ויחס להקדושה ד" ,קדוש אני", כנ"ל, מתעוררת השאלה: איך אפשר לאדם להגיע ולעלות לקדושה דלמעלה שהיא שלא בערך ה" ענינים דלמטה! -- ומפרש הכתוב : ,קדושים" (עַד כדי קדושה אלקית) ,תהיו (גם לשון הבטחה>) כי קדוש אני" -- מכיון שהוא ית' קדוש. לכן גם כאו"א מבנ"י *י, שהוא ,חלק אלקה

*13) ראה מאור עינים מז, א. אוה"ת קדושים ע' קט.

4 ואה לעיל הערה 4

סָרושים

ממעל ממש"*י, יכול ולכן גם צריך (תהיו -- ל' ציווי) להתעלות בתכלית העלי' דקדושה.

אמנם קדושה נעלית זו דפרשת ,קדושים" דורשת הכנה והקדמה -- והיא נרמזת ונלמדת בפ' ,אחרי": העבודה דיוהכ"פ ביום הקדוש ובמקום > שהוא קודש הקדשים, שעל ידה באה כפרתם וטהרתם של בנ"י עד אשר ,לפני הוי' תטהרו" יי -- הם ,מגיעים" בטהרתם למדריגה ש,לפני (למעלה משם) הוי'" זי -- זהו הנותן להם כח ויכולת בהעבודה ד,קדושים תהין", שיעלו ויגיעו להתאחד בתכלית הקדושה ד,קדוש אני".

ג. והנה מדובר כבר ששם הפרשה מרמז על תוכן ענינה *י. עפ'"ז גם ההכנה והנתינת כח לעלות בקדש, שעליי בא הכתוב ללמדנו בתחלת פ' אחרי, הרי היא מרומזת בשמה -- ,אחרי מות". .

וביאור הדבר : ,אחרי מות", פשוטו כמשמעו, מתייחס לכל המדובר בפרשה, היינו להאזהרות והציווים הבאים לאחרי מות נדב ואביהו ,בקרבתם לפני הוי'*. וידוע הפירוש בזה ':