83

שיחה א

א רש"י בפירושו על הפסוקים י +דבר אל בנ"י ואמרת אליהם אני ה' אלקיכם, כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וגו'" מעתיק את התיבות ,אני ה"א" ומפרש : ;אני הוא שאמרתי בסיני: אנכי ה"א וקבלתם עליכם מלכותי מעתה קבלו גזרותי. רבי אומר גלוי וידוע לפניו : שסופן לנתק בעריות בימי עזרא לפיכך בא עליהם בגזירה, אני ה"א, דעו מי גוזר עליכם, דיין להפרע ונאמן לשלם שכר".

הביאור הפשוט בפרש"י הוא: לכאו-

רה אי"מ מהי הכוונה בציווי זה שמשה .

ידבר אל בנ"י ויודיעם כי ,אני ה' אלקיכם" -- מה החידוש בזה לאחר שהוציאם הקב"ה ממצרים, ונתן להם את התורה וכו' ומבאר רש"י שלא נאמר זה כענין בפ"ע. כ"א בתור הקדמה למה שכתוב אח"כ -- שמכיון שקבלתם מלכותי במ"ת, עליכם לקבל

1) פרשתנו יח, ב"גב

6 תו כ בי

) מה שרשיי דייק לכתוב (להעתיק * גם) ,לפניו" -- כי (גם לפי פשטות הענינים) מובן שאם הי' ידוע דבר זה גם לבנ"י (בכל הזמנים), הרי זה סותר ענין הבחירה, ולכן מוכרח לכתוב ,לפניו". ואף שלא למדנו עדיין מייש (נצבים ל, יט) ,ובחרת בחיים", מ"מ הרי מכללות הענין דשכר ועונש שנאמרו הרבה פעמים לפני פרשת אחר, מובן שישנו ענין הבחירה, דאם אינו עושה בבחירתו למה יתנו לו שכר או עונש.

הציווים גזירות האמורים להלן. ומוסיף רש'י פירוש שניי: שמכיון שסופן לנתק בעריות, לכן בא עליהם בגזירה וכו'.

אמנם יש להבין בזה :

א) בתחילת פ' וארא (עה"פ ,וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו -- אני ה'*, שגם בו יש להקשות כנ"ל, מהו החידוש באמרו ;אני ה' ") כבר פרש"י שויאמר אליו אני ה' -- נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפניו וכו" ובלשון הזה מצינו שהוא נדרש בכמה מקומות אני ה' נאמן ליפרע וכו' נאמן ליתן שכר" -- וא"כ, מובן שככה יש לפרש גם בפסוק דילן: ;אני ה' -- נאמן ליפרע" ו,נאמן לשלם שכר" ובפרט שרש"י: בעצמו מדגיש שם ,ובלשון הזה מצינו שהוא נדרש בכמה מקומות" -- אעפ"כ: א) מדייק רש"י בזה כאן עוה"פ*, ב) ועיקר: מפרשו

66 ואין לתרץ שמכיון שכאן מוסיף ,אלקיכם", אינו דומה למ"ש בתחלת פ' וארא, כִי בפשטות גם אז אפשר לפרש כן. ומה שפעם מוסיף ,אלקיכם" -- כ"ה דרך הכתובים. ומוכרח לומר כן, כי בב' פסוקים שלאחייז ג"כ מסיים ,אני ה' אלקיכם", ולא פרשיי מאומה, ועד"ז בס"פ אחרי, ועוד