49
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
ש מיני
א. בפירושו עה"פ : ,ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וגו'" -- מעתיק רש"י התיבות: ,ותצא אש" -- ומפרש: ,ר' אליעזר אומר לא מתו בני אהרן אלא ע"י שהורו הלכה בפני משה רבן. ר' ישמעאל אומר שתיי יין נכנסו למקדש, תדע :, שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא יכנסו שתויי יין למקדש, משל למלך שהי' לו בן בית וכו כדאיתא בויקרא רבה"
וצריך להבין:
א) סיבת מיתתם של בני אהרן הרי מפורשת היא -- בפשוטו של מקרא בכתוב (בפסוק שלפני זה): ,ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציוה אותם. (ולכן) ותצא אש גו' וימותו גו" -- ואין צורך בפירוש כלל,
ב) אעפ'כ מבארה רש"י, אבל לא כפשוטו של מקרא, כ"א ביאור שאין לו כל שייכות, לכאורה, למשמעות הכתובים +י?
ג) כיון שרשי בא לפרש הטעם למה ,מתו בני אהרן", הי' לו להעתיק בפירושו תיבת ,וימותו":, דעלה קאי -- ולא ,ותצא אש"*%?
ד) ידוע הכלל, שכאשר רש"י מביא
ענישו במיתה.
במשכיל לדוד כתב שקשה ל' לרש"י למה מתו דוקא ע"י אש, וע"ז תירץ ,,שהם חטאו באש שבו הורו ההלכה כו"".
וצ"ע, שהרי לפי פשטות הכתובים, שמתו על שהקריבו ,אש זרה" כפשוטו, מובן בפשטות מה שמתו ע"י אש.
6 ואין לפרש (בדוחק) שכונת רש"י לכל הכתוב, אלא שמעתיק התיבות שב" תחלת העונש, דא"כ הו"ל עֶכ"פ לרמז לכל הפסוק ב,וגו'* (כבד"ה שלאח"ז. וב ב"מ), :
66 ועפ"ז מובן שאאל"פ שדיוקו של רשיי הוא ממ"ש ,וימותו גו" -- דלכאוד רה מובן מעצמו מאחך שכבר נאמר .ותאכל אותם". כבדברי דוד כאן -- כי [נוסף שלפ"ז עדיין אינו מובן מנ"ל שלא מתו אלא וכו'], א"כ ודאי שהי' לרש"י להעתיק. - ,וימותו", או לרמזו עכ"פ ב;וגו'".
הערות
- 1. פרשתנו י, ב.
- 2. בדפוס ראשון ליתא מכאן עד סוף הדיבור, והדי"ה שלאח"ז ,בקרובי -- בבתירי* מסיים ב,משל למלך כן'", אבל בשאר ה" דפוסים הוא כבפנים.
- 3. פ"ב, א =
- 64. בגו"א כאן (בפי' הבי) כתב -- שזה וזאי שמתו מחמת שהקריבו אש זרה אלא דקשה למה מתו מיתה פתאומית, וע"ז נח" לקו ר"א ור"י. דלר"א הי' העונש פתאומי על שהורו הלכה בפני רבם וע"ז באה מיתה פתאומית כפי מידתם שקפצו ומיהרו להשיב בפני רבם, ולרייי -- כי אין המקדש סובל השכרות שהוא היפך הקדושה. אבל
- 5. קשה (נוסף על שאר הקושיות שבפנים) : א) ברש"י מפורש: לא מתו בנ"א אלא כו', ולא מחמת ענין אחר. ואם כוונת רש"י רק להפתאומיות של המיתה הרי העיקר חסר מן הספר. ב) אין הכרח בפשוטו של מקרא שאין המקדש סובל השכרות ובפרט -- עד לה"
- 6. גם "מה שכתב שזה שרש"י מביא דעת ריי הוא לפי שעפ"ז מובן סמיכות פרשת יין ושכר גו" למיתת בני אהרן, קשה דאיכ היי לו לרשייי להבִיא פי' רייי בתחלת הפרשה ההיא -- כדרכו בכ"מ, ולומר ,למה נסמכה. כו"".
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 116 לקו"ש חי"ב ע' 49
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו לקו"ש חי"ב ע' 49
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.