39

שיחה א

א כתב הרמב"ם: וז*ל: בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד = מצרים. (ומביא ראי? לזה ממ"ש ואותנו הוציא משם וממ"ש וזכרת כי עבד היית, כדלקמן ס"ג).

והנה מקור דין זה (,בכל דור ודור חייב כו'") הוא (כמו שמציין במגיד משנה) מהמשנה בפסחים. וצריך ביאור: נוסח המשנה (לקי הגירסא שלפנינו. וכ"ה גם הגירסא בהמשנה של כת"י הרמב"םי) הוא .חייב אדם לראות * כו' ". וה"ז גם נפק"מ לדינא, בי לשון הרמב"ם .חייב אדם להראות + כו' *, פירושו שאינו מספיק שהאדם יראה (בעצמו) כאילו הוא יצא משעבוד מצרים, אלא שחייב להראות זה גם לאחרים ?

1) הל' חמץ ומצה פ"ז ה"ו.

) קט ב.

3) הו"ל ע"י הרב קאפאח -- ירושלים תשכ"ג. וכן מוכרח גם מנוסח ההגדה שברמב"ם שהועתק מהמשנה -- ראה לקמן סעיף ב', שבנוסח ההגדה לא שינה הרמב"ם מהנוסח שבמשנה.

4 במ"מ כאן (וראה גם גירסא זו בד"ס פסחים שם) משמע, שגורס במשנה ,להר" אות". אבל כמשנה שבכת"י הרמב-ם [וכן מוכרח מנוסח ההגדה שלו, כבהערה הקוד דמת] לראות.

5) בכמה כת"י של הרמב"ם (ראה רמב"ם מהדורת פרנקל -- ירושלים תשליה) -- ,לראות". אבל מהא שאדה"ז בשלחנו בותב ,להראות" -- מוכרח שגורס כן ברמביים (שהרי מקור הדין שבשו"ע אדה"ז שם הוא מהרמב"ם).

ה פ סת

וביותר אינו מובן, דלכאו' דברי הרמב"ם עצמו סותרין זא"ז: בנוסח ההגדה שלו כותב ,בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כו'", ואילו בהלכות

חמץ ומצה כותב כנ"ל ,חייב אדם להראות כו "1 ואותה הקושיא היא גם בדברי

אדמו"ר הזקן: בנוסח ההגדה שלו (וכן בתניא י) כותב ,חייב אדם לראות כו'", ואילו בשולחנו! כותב ,חייב אדם להראות כו'"*?

ב. עוד שינוי בלשון הרמב"ם ואדה"ז מל' המשנה (וההגדה שלהם): במשנה (ובהגדה) איתא ,כאילו הוא יצא ממצרים", ולשון הרמב'ים ואדה"ז היא ,כאילו הוא בעצמו* יצא* עתה משעבוד מצרים". ולכאורה:

הוספת התיבות ,בעצמו" ו,עתה" -- עכ"פ אינה שינוי בעיקר הענין, ורק תוספת הדגשה ב,כאילו הוא יצא", שהפירוש בזה הוא: +כאילו הוא בעצמו יצא עתה".

[והא שאין מוסיפים הדגשה ז גם בנוסח ההגדה שלהם -- הוא כי הפיסקא ,בכל דור ודור כו'" שבההגדה היא (העתקת) ל' המשנה (וכהפיסקא לפיכך אנחנו חייבים כו' שלאחרי), ובמילא אין מקום לשנות],

6) ריש פמ"ז.

ד סימן תע"ב סיז.

8) בשו"ע אדה"ז ליתא תיבת ,בעצמו". 9) בשו"ע אדה"ז, הלשון : יוצא (בוא"ו).