22
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
22 לקוטי
שלמי תודה הן וטעונות וכו" -- כוונתו לומר ש,אם על תודה" בא בהמד שך למ"ש ,וזאת תורת זבח השלמים", היינו שבפרשה זו בא הכתוב להוסיף עוד סוג ופרט ב,זבח השלמים" עליו דובר בפ' ויקרא -- קרבן תודה, שישנם בו כמה פרטי דינים שאינם בשאר שלמים: ,טעונות' לחם ה" אמור בענין ואינן נאכלין אלא ליום ולילה כמו שמפורש כא " *'.
ופירוש זה מוכח ממ"ש ,אם על תודה יקריבנו גו'" (ולא ,יקריב" סתם), שפירושו יקריב אותו -- ,זבח השלמים" האמור בכתוב לפני זה, וכאלו כתוב ,אם על תודה יקריב את זבח השלמים", דינו כך וכך.
ומכיון שההוכחה לפירושו היא מד תיבת ,יקריבנו", וגם הקושיא הנ"ל אינה מתעוררת (על הפסוק ,וזאת תורת זבח השלמים*) אלא לאחר שבאים ל(פסוק שלאחריו) ,אם על תודה יקריבנו וגו'" -- (כי אז משמע לפום
צ\
ריהטא שהכתוב מתחיל לבאר קרבן אחר, לא של שלמים)-- לכן מפרש. רש"י את פירושו (לא על הפסוק ;וזאת תורת . . השלמים", אלא) על הפסוק ,אם על תודה וגו" ::.
ג. והנה אף שענין זה הוא עיקר החידוש בפירושו על הכתוב, מ"מ מפרש רש"י בדרך אגב :י (בתוך דברי הפירוש הנ"ל) גם דבר המובן בפשטות בלא פירושו:י (מצד ההכרח המבואר בדברי רש"י גופא, וכדלהלן), והוא: שהחיוב להביא קרבן תודה הוא רק על ד' נסים אלו [ומטעם זה אין רש"י מפרשו בדיבור בפ"ע (כה* כלל (המדובר כ"פ) שבמקום שמפרש בתיבה אחת ב' ענינים נפרדים, מעתיק רש"י אותה התיבה פעם נוספת כדי לחלק בין ענין לענין) -- כי באמת מובן הוא מעצמוי ורק בדרך אגב מפרשו י:].
הערות
- 9. ומפרט רש"י דינים אלו בתחלת הענין -- ע"ד פי' בשאר הקרבנות שבפי זו -- שמפרט בתחלת הפ' הדינים שניתוספו בהפרשה.
- 0. ומ"ש רש"י ,נדר שלמים הללו" אף שחובה היא -- י"ל : החיוב הוא לאחרי שנעשה הנס -- אבל מצינו שיעקב אבינו נדר להביא קרבן (בתור הודאה) עוד בהיותו בהעת צרה, כמ"ש (ויצא כח, כ) ,וידר יעקב נדר לאמר אם וגו' והאבן הזאת אשר שמתי יהי' בית אלקים" (וכ"ה ביונה (ב, 06: .ואצי בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה וגו'" -- ובכ"מ) -- לכן (מכיון שעיד הרגיל כן הוא) כותב רש"י ,נדר" כי בודאי נדר הקרבן עוד לפני זה. [ועפ"ז יש להוסיף רמז בהתיבה ,יקריבנו" (ולא ,יקריב" סתם) -- אותו שכבר נדר].
- 1. ומה שחוזר עוה"פ ,אם על אחת מאלה" [דלכאו' הרי כבר כתב בתחלת דבריו .אם על דבר הודאה וכו"" והול"ל ,.. תודה -- נדר שלמים הללו כו'"], הוא ע"פ פרשיי בכ"מ אפילו בנוגע ללשון הכתוב (ראה וארא ו, כט. וכ"ה בר"פ ויצא ובכ"מ) ,הוא הדבור עצמו האמור למעלה כו' אלא מתוך שהפסיק הענין כו' חזר הענין עליו להתחיל בו".
- 2. וגם בכדי שלא לטעות בכמה מה" פרטים -- כדלהלן בפנים.
- 3. וכדמוכח מלשון רש"י: ,אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו כגון.. שהם צריכין להודות וכו" -- היינו שזהו דין הידוע כבר (דאל"כ הול"ל בלשון חידוש .הם צריכין להודות" (בלא שיין) ).
- 4. וע"ד המבואר בלקו"ש חי"א ע' 29 סעי' ה' בנוגע לפרש"י (וארא ח, יז) ,כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.