20

שיחה א

20 לקוטי

א רש"י בפרשתנו מעתיק מן הכתובי את התיבות ,אם על תודה יקריבנו" ומפרש : ,אם על דבר הוד דאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים והולכי מדבריות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא שהם צריכים להודות שכתוב בהן: יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם ויזבחו זבחי תודה, אם על אחת מאלה נדר שלמים הללו שלמי תודה הן וטעונות לחם האמור בענין ואינן נאכלין אלא ליום ולילה כמו שמפורש כאן".

וצריך להבין:

א) הלא ,תודה" פירושה הודאה סתם -- ומנ"ל לרש"י לדייק ש,(אם על) תודה" הכתוב כאן היינו ,הודאה על נס" דוקא?

ב) אפילו אם יש לו לרש"י איזה הכרח שאין הכוונה אלא להודאה על נס -- מאין דיוקו שנכללים בזה רק ד' נסים אלו ולא יותר! ואם נאמר שהוכחתו מהכתוב בתהילים (שרש"י

מביא תומ"י בפירושו) ,יודו לה' חסדו" וקחשיב רק ד' סוגי נס - מנ"ל, בפשוטו של מקרא, שכוונת

הפסוק דרק על נסים אלו חייבים קרבן תודה -- הרי אפ"ל שחייבים על כל הנסים והכתוב מביא דוגמאות מסוגים שונים -- דהרי א"א שימנה הכתוב את כל הנסים האפשרים?

ג) גם אם מן הכתוב מוכח שרק

)כב 2) תהלים קז, ח, טו. כאזכב. לא

על ד' נסים אלו חייבים בקרבן תודה, למה הוצרך רש"י בפירושו כאן (שאינו ס' הלכות) לפרט את כולם, והרי מספיק להבנת פשוטו של מקרא שיביא א' מהם בתור דוגמא (ולרמוז לשאר ג' הנסים בתיבת ;וכו'" ולסיים ,שכתוב בהן וכו'"), כפי הרגיל בכגון דא בכו"כ מקומות בפרש"י עה"ת ?

ד) מהי כוונת רש"י בהוסיפו, לאחר שמפרט את הד' נסים: ;אם על אחת מאלה נדר שלמים הללו שלמי תודה הּן וכן'" -- הרי כל זה הוא פשטות פירוש התיבות ,אם על תודה יקריבנו. גו" ?

ה) ארבעה אלו שצריכין להודות, מביאם רש"י בסדר: ,יורדי הים והולכי מדבריות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא* -- ואי"מ: למה שינה רש"י מהסדר ,שכתוב בהן" -- בלשון רש"י -- בתהלים: הולכי מדבריות. חובשי בית האסורים, חולה שנתרפא ויורדי הים?

ואין לומר ששינוי זה בפירש"י הוא מפני שע"פ סברא הפשוטה צ"ל סידור הנסים (או כיו"ב) באופן להקדים מילתא דשכיחא יותר:, משא"כ בקרא -- כי מצינו שאין זה הסדר דשכיח