326

חכמת הרפואה המציאה -- בתורה ישנה הוראה זו מכבר -- להסביר לחולה רוח את סיבת מחלתו, וידיעת המחלה היא חצי רפואה.

וכן בנדו"ד: כאשר ידעו את סיבת המחלה (חולי רוח. כי אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות) אשר ריק הוא מכם, זה עצמו יביא תועלת.

צריך לידע שישנם הכחות ואפשר לשאוב ולשאוב. הישיבה יסדו הנשיאים וגופא בתר רישא אזיל ולא להיפך ח"ו. ואפשר לשאוב ולשאוב כמו שאמר הצ"צ על שמשם היו שואבין כו',. שאפשר לשאוב עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

(כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל אם ישנם התלמידים שנתייסדה בהם הישיבה בשושן פורים ה'ת"ש, ח"י שנה לפנים, וצוה שגם מההנהלה אן ומהת' בהם נתייסדה תו"ת בראשונה תצטרף להם. ולכולם נתן משקה בידו הק' וצוה שירקדו כולם יחד, וגם כ"ק אדמו"ר שליט'א עמד מלא קומתו

ורקד על מקומו). + + +

ד ידועה י השיחה מה שדיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) ג"ע לתלמידי תו"ת (שמח"ת תרס"א) וכ"ק מו"ח אדמו"ר נתן לפרסמה לתלמידי התמימים דארה"ב -- כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו. ופירש בהשיחה, אשר תלמידי התמימים היוצאים למלחמת בית דוד, צריכים לכתוב גט כריתות לכל עניני הגוף ועוה"ז.

בצבא הרי השכר נותנים להמפקדים אבל הנצחון בפועל הוא ע"י הצבא, לזאת על כל תלמידי תו"ת, כעת אשר חרפו עקבות משיחך, צריך הצבא בפועל, לכתוב גט כריתות לכל עניני העולם.

משלי התורה ענינם הוא שנשתלשלו מהנמשל. וזהויע ג' אלפים משל, שהוא השתל' ג' אלפים מדריגות, כמבואר בתו"א. ובמילא מוכרח אשר כל הפרטים שבמשל ישנם גם בנמשל.

בהמשל דגט כריתות, הרי אף שהגט צריך לתת בלב שלם, אבל על ידי זה, הרי אח"כ האהבה היא גדולה יותר. כך גם בהנמשל, הרי ע"י הגט כריתות לעניני הגוף ועוה"ז, ולא ירך לבבו, הרי אח'כ ותלקח אסתר בחודש טבת, הגוף נהנה מהגוף כפשוטו, שעצומ'ה (כי אחשורוש קאי על הקב"ה וכפירוש הרמ"א בזה -- לאלו שצריכים ראי' בנגלה הרי הרמ'א הוא פוסק) מלובש ובוחר הוא בגוף הגשמי. ונהנה מן הגוף כי כוונת העצמות נשלמת במצות מעשיות.

כי גם המצות דחובת המוח והלב הרי קיומם צ"ל לפי שחוקה חקקתי כו', והו"ע הדומם -- גוף -- שבמוח ולב. ובזה נמצא העצמות. וכמו שמבאר

3 נדפסה בקונטרס ער"ח תמוז תש"ב [לקו"ד ח"ד ע' תשפ. המו"ל].