179
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולא עוד, אלא שכ"ז הוא באופן שלא רצה הקב"ה להחריבו:י.
זה ההוראה מזה בעבודת האדם: ,דיו לעבד שיהא כרבו"": כמו שהקב"ה נמנע מלהחריב את המקדש זמן רב -- אף שהסיבה להחורבן (,עונותיהן של ישראל") כבר קיימת הייתה הרבה שנים -- ובהארכת קיומו של המקדש בזה גופא נתן להם לבנ"י כח וסיוע נוסף לשוב בתשובה; כמו"כ מחובתו של כאו"א להתנהג ככה עם זולתו: לא למנוע ח"ו מלהיות לו עוזר ומסייע בעניני תומ"צ, לעזור לו בעשיית וקיום ה,משכן" -- ,ושכנתי בתוכם" (השראת השכינה בתוך כל אחד ואחד מבנ"י יי ), אע"פ שהנהגת זולתו אינה כדבעי : ואדרבה, אין אנַו רשאים להיפטר מזה מאחר שנצטטינו
9 ו"ל שמ"ש רש"י בד"ה שלאחיז .משכן העדות -- עדות לישראל שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל שהרי השרה שכינתו ביניהם" הוא בהמשך למ"ש רש"י בסיום דיבור זה : ,על עונותיהן של ישראל" -- היינו מכיון שרואים שב' המקדשות נחרבו .על עונותיהן של ישראל", הרי כ"ש שלא יתן להם משכן בשעת החטא גופא*, הנה מזה מוכח ,שויתר להם הקב"ה על מעשה העפגל",
0) ברכות נח, ב. ב"ר פמ"ט, ב. זה"ג קיא, א, וראה שמו"ר פמיב, ה.
1 כמארז"ל (ר"ח שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו. של"יה שער האותיות אות ל ועוד) ,בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחך".
פסודי ב
במ"ע .הוכח תוכיח את עמיתך"::, <ואהבת לרעך כמוך" **.
נוסף לזה: בנוגע להשפעה על חבירו בעניני תומ"צ ראי' נוספתי כביכול, מהנהגת הקב"ה עצמו, שאין להתחשב בזה שמצבו הרוחני של חבירו אינו כראוי : בפ' תשא יי מסופר .ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות העדות גו'", היינו שכשגמר הקב"ה ,לדבר אתו החוקים והמשפטים"*: מיד נתן לו הלוחות, זז א שביום ארבעים לעלייתו להר סיני סיים הקב"ה את לימודו עם משה, ובאותה שעה נתן לו הלוחות עלזמנת ליתנם לבני"ישראל; וגם מבואר *: שבנ"י עשו את העגל ביום הל"ט לעליית משה לה"ס. נמצא שגם לאחר שעשו את העגל עדיין למד הקב"ה את התורה עם משה (ע"מ
4 לא, יח
66 כמפורש (שם לב, הזו) ,ויאמר חג לה' מחר. וישכימו ממחרת וגו'". וראה פרש"י (שם א
הערות
- 1. *) ואף שלא נחרבו ב' הבתי מקדש תיכף לאחר שחטאו, כבפנים, מ"מ מובן שלא יתן להם לכתחלה משכןן אם הם עדייץך במצב של חטא.
- 2. קדושים יט, יז - וארז"ל (ב"מ לא, א) ,אפילו מאה פעמים". ואפילו את"ל דמצות הוכח תוכיח היא רק בנוגע לעמיתך שאתך בתומ"צ, ולא רק באיסור אונאת חבירו תנאי הוא שצ"ל ,אתך בתומ"צ" (בי"מ נָטַ, א. שו"ץ חו"מ סי' רכח סעי' א בהג"ה. שו"ע אדה"ז הל' אונאה סעי' ל) - (וצעג בזה -- וראה רמב'ים הלי דעות פ"ו. שו"ע או"ח סתר"ה. חו"מ סרכ"ת. שו"ע אדה"ז או"ח שם והל' אוגאה. הגהות הצצ לתניא פלייב (בקיצורים והערות ע' לו). שו"ת מנחת יצחק חלק ד' סי' עטם וש"נ. ועוד. ואכ"מ) -- הרי מפורש בשבת (נה, א), דאפילו צדיקים גמורים מחוייבים למחות (תוכחה. פרש"י) ברשעים גמורים. ועד כדי כך -- שנתפסים כו' באם לא מיחו.
- 3. קדושים יט, ית.
- 5. פרש"י שם.
מצוטט ב־1 עמודים
- שולחן ערוך ל לקו"ש חי"א ע' 179
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.