176

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

156 לקוטי ב' המקדשות -- וא"כ יש להקשות: מנ"ל לרש"י שכוונת הכתוב (במ"ש ,המשכן משכן" ב' פעמים) לחורבנם של ב' המקדשות (ונשאר בצ"ע למה לא נרמז חורבנו של משכן שילה), אולי (ואדרבא יותר קרוב לומר ש)* כוונתו לחורבנם של משכן שילה* (הקודם להם) ושל מקדש ראשון (ולא נרמז חורבנו של המקדש הב', כי הי' חסר (כדלקמן) משא"כ משכן דמשה ושני הנ"ל) 1

ז) רש"י מפרש (מהל' ,משבן") שהמקדש ,נתמשכן בשני חורבנין".

פקוריב

היינו שחורבנו של המקדש הוא באופן הדומה ללקיחת משכון* -- ולכאורה אינו כן: שהרי המשכון הוא דבר הניטל מהלווה באופן עראי וזמני, עד שיפרע החוב שאז חוזר המשכון לבעליו. ולפ"ז בנדו"ד, כשלקח הקב"ה את המקדש (הראשון) ל,משכון". הי' לו להחזירו כמו שהוא, היינו שביהמ"ק השני ידמה בכל פרטיו להראשון: ובפועל הרי במקדש השני נחסרו כמה ענינים שהיו בקודמו. וכמבואר בפרש"י עה"פ' ,יפת אלקים ליפת": ,אע"פ . . שבנה כורש . . בית שני לא שרתה בו שכינה*, והיכן שרתה במקדש ראשון כו"; ובפ' תצוה* פרש"י: ,ובמקדש שני הי' החושן כו' אבל אותו השם לא הי' בתוכו". וא'כ איך שייך לומר שביהמ"ק ה" ראשון ,נתמשכן", מאחר ש,דוגמתו) לא הוחזר לבנ"י 1

ב. והביאור בזה:

6 ואף שמשכון זה לקח הקב"ה לאחר שחטאו -- היעו לאחר שלא פרעו החוב -- ולא בעת ההלואה -- הרי כבר ידוע שגם זהו משכון, כפרש"י (משפטים כב, כה) : ,כל לשון חבלה אינו משכון בשעת הלואה אלא שממשכנין את הלוה כשמגיע הזמן ואינו פורע" -- ואדרבה : מפרש"י זה נראה שהתורה לא דיברה עדיין אודות משכון בשעת ההלואה, כ"א במשכון שלא בשעת הלואה.

ד) נה 0 כה

68 כ ל.

הערות

  1. 5. ומ"ש השפייח שממ"ש ,המשכן" בה"א הידיעה מוכח ש,קאי על המשכן המיוחד דהיינו בית עולמים שהוא בית המקדש א"כ קשה למה מכנה אותו הכתוב בלשון משכן אלא רמז וכו", אי"מ כלל: (א) מנ"ל להבן חמש (למקרא) ש,המשכן" בה"א ה" יריעה מרמז לביהמ"ק, (ב) הרי מפורש ברש"י שהדיוק הוא ממ"ש ,המשכן משכן" ,שני פעמים" (ולא ,למה מכנה אותו הכתוב בלשון משכן"). ואולי ייל שזהו א' מכוונות רשיי בהוספת התיבות ,שני פעמים" לשלול פ" זה. ועד"ז קשה על מ"ש המשכיל לדוד ,דה' דהמשכן לאתויי עוד אחר, דל חד לגופי', אייתרו לי" תרי לדרשה".
  2. 2. ומה שהקשו ,הא לא מיותר לדרשא אלא חד משכן וחד איצטריך לגופה" * -- הנה אין כוונת רש"י שהרמז לשני המשכונות הוא משני יתורים, כ"א מזה שכתוב ב' פעמים -- היינו שהכתוב כתבו עוד פעם -- אף שלכאורה מיותר הוא -- כדי שעייז יהיו כתובים ,שני פעמים* (בזה אחר זה לרמז ב') משכונות.
  3. 3. *) ואף שלכאורה הול"ל ,אלה הפקו" דים*" כבבמדבר (א, מד) -- י"ל דשאני התם שלפני זה מבואר שהמדובר בבנ"י, משא"כ כאן שלאחרי זה מבאר זהמדובר במשכן. ועוד שבפרשתנו נזכר גם ,פקודי העדה".
  4. 8. אף שאין הכונה שבבית שני לא שרתה שכינה כלל, דהרי זהו היפך כל ענינו של הביהמ"ק (ראה לקמן סעיף ב)/ כ"א שלא שרתה בו שכינה כמו בבית ראשון [והרי גם זה מספיק להבנת הכתוב ,יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם". וכו*כ דרגות בהשראת השכינה (ראה פרש"י תשא לד, ט).

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 465 לקו"ש חי"א ע' 176
  2. תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב לקו"ש חי"א ע' 176

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.