173

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

עדיין לא תשרה שכינה במעשה ידי בנ"י עד שמשה רבינו בירך אותם בו'.

ובאותיות פשוטות : כאו"א מישראל, עִם כל מעלותיו ועבודתו עליו להיות דבוק וקשור ל,אתפשטותא דמשה" -- ,רבי" -- שעל ידו דוקא הוא מתקשר עם ה' אלקיו; וכמפורש בנגלה דתורה, במכילתא עה"פ ** ,ויאמינו בהי ובמשה עבדו". שכל מי שמאמין במשה עבדו, הרי"ז כאלו מאמין בה'. ויתירה מזו: כל עניניו של כאו"א מישראל הן בגשמיות והן ברוחניות תלוים הן בהנשיא. וג"ז אינו ענין הנאמר רק בקבלה וחסידות, אלא מפורש הוא בגמ'יי: ,מי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים" -- היינו שה,חולה" -- הן בגופו והן בנשמתו, שעדיין חסרה השלימות בעבודתו לקונו * -- אין די לו בזה שהוא עצמו (או זולתו מב"ב) יבקש רחמים לתרופה (למחלתו בגו"ר), אלא צריך הוא לתפילתו של ,חכם" והיא היא הפועלת להיות ,ושב ורפא לו" :י.

אלא שב' תנאים בזה: א) ,חכם" - ד,איזהו חכם הרואה את הנולך" '5, ופי' אדמוה"זיי שרואה את הדבר ה'

₪) בשלח יך, לא.

9) ב"ב קט א.

0) ועד ש,חולה* בגימט' מ"ט ,לפי שחסר ממנו שער הג' ולזה אירע לו החולי" (טעמי המצות להאריז"ל פ' וירא. וראה לקוית ברכה צז, ב. ובארוכה דייה חמישים שערי בעה תרנ"ג -- נדפס בקונטרס ח'י אלול תש"ב).

1 ראה שו"ת חת"ס חאו"ח סי' קסו. לקו"ש חייג שיחה ב' לפ' שלח ס"ו.

2) תמד לב, א

3) תניא פמ"ג. לקו"ת נשא כו, 7 האזנו עה, ב.

פקוריא

שמוליד ומהווה כל נבראים בכל רגע ורגע; כי מאחר שרואה את דבר ה' שבדבר -- ולא חומריותו וגם לא גשמיותו הרי רואה הוא את הדבר לאמיתתו, ולכן (א) ביכולתו להכיר את ה,חולי" לאמיתתו; (ב) ביכולתו לעורר רחמים ולרפאו : דמכיון שרואה את דבר ה/, כי אז באפשרותו לשנות הצירופים כו', ע"ד ,מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק" *'.

ב) החכם צ"ל ,בעיר" 5 -- שאינו סוגר את עצמו בד' אמותיו, עם היותו עסוק בת"ת ותפילה ושאר ענינים בעלים, כ"א מצוי הוא בתוכיותה של ה,עיר" ומסור לכאו"א מבנ"י הנמצאים בה -- ולכן מבקש עליהם רחמים וכו' **.

וב' תנאים אלו הם בדוגמא לב' הענינים דלעיל בשייכות למשה ובנ"י :

א) שהוצרכו להביא את כל המלאכה למען תכליתה והשלמתה למשה. שהוא הי' ה,חכם"'י -- הרועה ישראל: ב) משה כלל את עצמו יחד עם כלל ישראל *3.

4) תענית כה, א. 5) לשון רמ*א יו"ד טו"ס של"ה. 6) ועד"ז צריך להיות בעבודת כאו"א :

הערות

  1. 1. בחי' ,חכם" שבו, והוא האמונה שבכ"א מישראל שבבחי' ,חכמה" שבנפש (תגיא פי"ח י"ט) צ"ל ,בעיר קטנה זה הגוף"
  2. 2. (נדרים לב, ב), שיאיר בכל כחות ולבושי הנפש שלו (ראה תניא ספי"ט ובפכ"ד כ"ה וראה נדרים שם: חכם זה יצר טוב כר", ומלט את העיר בחכמתו זו תשובה ומע"ט בו').
  3. 3. ז3) שמשה מדריגתו חכמה -- ראה לקו"ת מסעי פט, 7. צב, רע"א. ובכ"מ, (ראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 244 ואילך).
  4. 8. ראה זה"א סז ב.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ב לקו"ש חי"א ע' 173

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.