163

שיחה ב

ויקחלג

א עה"פ י ,ויעש בצלאל את הארון וגו' " מפרש רש"י : ,ויעש בצלאל - לפי שנתן נפשו על המלאכה יותר משאר חכמים: נקראת על שמו".

ומובן שכוונת רש"י בפירוש זה ליישב שאלה פשוטה המתעוררת בהתיבות ,ויעש בצלאל": מה נשתנה עשיית הארון, שדוקא בה פירש הכתוב שעשאה בצלאל, דלא כשאר כלי הד משכן שבהם נאמר ,ויעש" סתם? -- לוה מתרץ רש"י שלפי שנתן נפשו על מלאכת הארון יותר משאר החכמים נקראת על שמו.

אמנם צ"ל: הלא מובן, דאף שב" כללות מלאכת המשכן השתתפו כל איש חכם לב היודעים בזה +, אי אפשר שכאו"א מהם ישתתף בעשיית כאו"א מפרטי המשכן, אלא שכל אחד מהם עשה חלקו במלאכת הקודש של המשכן באחד הפרטים שלו: -- וא"כ הלא יש לפרש את הכתוב ,ויעש בצלאל" כפשוטו, אשר בצלאל (עצמו והוא לבדו) עשה את הארון.

[ואף שבודאי השתתף בצלאל (שהיי ראש לכל חכמי לב שהרי מלא ,אותו רוח אלקים בחכמה גו' לעשות בכל מלאכת מחשבת וגו' ולהורות וגו" **, ובמילא הרי עשה, או עכ"פ הורהח) בעשיית כל כלי המשכן, ולא בהארון

1) פרשתנו לז, א.

2) בדפוס ראשון : החכמים.

3) וכפי' השיח:

4) פרשתנו לו, אזב.

5) ולהעיר ממייש (פרשתנו לו, ד) : איש איש ממלאכתו אשר המה עושים.

6) פרשתנו לה, לא ואילך.

בלבד -- מ"מ יש לפרש שהארון הי הכלי היחידי שהוא עשהו בעצמו, או שרק הארון עשהו בלי סיוע זולתו. והטעם ע"ז ג'כ מובן לפי פשוטו של מקרא: הארון הי' דבר העיקרי: והמקודש ביותר מכל כלי המשכן *5, ולמן נעשה דוקא ע'י בצלאל' -- החכם יותר והעיקרי מכל עושי מלאכת המשכן '].

וא"כ יש לתמוה: מה הכריחו לרש"י להוציא את הכתוב מפשוטו (ד;ויעש בצלאל" היינו שעשאו ממש), ולפרש שהמלאכה רק נקראת על שמו (לפי שנתן נפשו על המלאכה) ?

גם צריך להבין: מכיון שהכתוב אומר ,ויעש בצלאל", הי' לו לרש"י לכתוב בל' הפסוק -- ,(לפי שנתן נפשו על) העשי: *, ולא לשנות ולומר ,המלאכה" ?

ז) שהרי המשכן ענינו ,ושכנתי בתוכם", ובפרטיות הי" זה ע"י הארון ,ונועדתי לך שם וגו'" (תרומה כה, כב).

8) וגם לפרש"י שנתן נפשו על הארון יותר משאר החכמים, מוכרח לומר כן -- דאל"כ למה נתן בצלאל נפשו על הארון דוקא ?

08 וכן -- ראו קרא הו" בשם בצלאל (לה, ל), ולכן עְשה הכלי שמשם באו אח"כ כל הקריאות (ראה רש"י תרומה שם).

0) בנוגע שאר הכלים י"ל בכמה אןד פנים : א) כמו שקרא ה' בשם בצלאל לבדו -- גם בעשיית הכלים כן הוא. ב) שום כלי לא נעשה ע"י איש אחד, ולכן אעו מפרט מי עשאו. ג) מכיון שלא נעשה ע"י בצלאל (העיקר שבחכמי לב) ואי"ז האוון (העיקר שבכלים) אינו מפרט מי עשאו ומסתפק ב,ויעש" סתם (שכ"ה לשון המקרא -- ראה פרש'י (ויחי מח, ב): והרבה מקראות קצרי לשון).