150

10 לקוטי

והתירוץ לכאורה פשוט: על האיסור ד;לפני עור לא תתן מכשול* גצטוו בנ"י (בפ' קדושים) זמן רב לאחר מעשה העגל, ועכ'פ * לאחר שירד משה מן ההר, ובמילא בעת מעשה העגל לא הי' בזה איסור. אבל לא משמע כן מטענת משה: מה עשה לך גו', כן מזה שחור הוכיחם עד שנהרג ע'ז, כן הרי במרה נצטוו על הדינים ובפרט אהרן -- עליו (וחור) אמר משה קודם עלותו להר -- מי בעל דברים יגש אליהם יי ועוד. וצ'ע בכ"ז.

י. מהענינים ד,יינה של תורה"

שבפרש"י דילן:

מבואר בכ"מ", שמציאות החטא (וכ"ש חטא גדול כע"ז) בא מזה שבדקות דדקות ישנו מקור ע"ז בד קדושה -- והמקור בקדושה על חטא ע'ז, פירוד מאחדות ה', הוא ענין ההתחלקות שישנה בתורה גופא, היינו זה שיש לפרש ענין א' בשני אופנים - עד שישנם ,שבעים פנים לתורה*י*, ובכתהאריז"ל י* מבואר שישנם ששיר פירושים בכל ענין שבתורה (נגד שש"ר נשמות) -- ומזה נשתלשלה האפשרות ונתינת המקום לפירוד מאחדות ה'.

6) לדעת ר"ע (סוטה לז, ב) ש,כללות ופרטות נאמרו בסיני".

7) משפטים כד, 72

8 ראה ד"ה על כן יאמרו המושלים תוצ"א (ספה"מ קונטרסים ח"א% ע' 382 ואילך).

9) במרב"ר מי"ג, טז זת"א מז, ב. ח"ג כ, א, רטז, א. רכג, א

0) שער הגלגולים הקדמה יז שער רוה"ק בענין היחודים על קברי הצדיקים הקדמה ג. לקוטי מהרח"ו זלה"ה שבסוף שער מאמרי רז"ל להאריז"ל.

ואין הכוונה ח"ו שענין זה מצ"ע נותן מקום שישתלשל ממגו חטא הפירוד דע"ז ח"ו -- שהרי התורה היא ,רצונו וחכמתו יתברך ואורייתא וקוב"ה כולא חד":י ו;הוא וחכמתו א'"*'ז, וכשם שהוא אחדות פשוטת כמו"כ הוא בתורה על כל חלק":ז שכולה אחדות גמורה ופשוטה -- אלא דמשום שישנם כמה פירושים בתורה, ניתנת האפשרות לאדם הלומדה לנטות קצת (בעת לימודו) מרגש האחדות הפשוטה שבתורה ולהרגיש משהו מ" ענין של התחלקות (ופירוד) -- וזהו המקור, ע'י ריבוי השתלשלות וירידות, לחטא ע"ז ר"ל.

וע"ד שאמרז"ל'י עה"פ:' ;נעשה אדם גו *: ,כיון שהגיע (משה) לפסוק הזה כו' אמר לפניו רבון העולם מה אתה נותן פתחון פה למינים אתמהא, אמר לו כתוב והרוצה לטעות יטעה* -- היינו דבזה שכתב הקב"ה בתורה. ענין של ריבוי (והתחלקות). ניתן פתחון פה ואפשרות לטעות ששתי רשויות הן ח"ו - ("ז'

אלא שמאידך, הרי גם במארז"ל זה מודגש דאין הכוונה שהתורה מצד עצמה נותנת מקום לטעות, אלא שה-