123

ולא נכלל בכלל הציווי לעשות לו בית מקודש לשמו -- כי הארון (וקדה"ק) ה"ז ,עיקר החפץ* אבל גם בלאה"כ ה"ז בית מקודש כו'.

ו והנה בכמה דפוסים (ובעיקר -- כת"י)יי של מס' מדות אין בהם (בסיום המס') הברכה אחרונה <ברוך שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה' בבית קדשי הקדשים", וסיומה של המשנה הוא בברכת ,ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן", וכנראה כן היא גירסת הרמב"ם :י.

ועפ*י הנ"ל י"ל שג"ז תלוי בפלוגתא של הרמב"ם והרמב"ן הנ"ל:

מס' מדות ענינה כמ"ש הרמב"ם ** : ,שהוא זוכר מדת המקדש וצורתו ובנינו וכל עניניו, והתועלת שיש בהענין ההוא כי כשיבנה ב"ב יש לשמור ולעשות התבנית ההוא וכו" ", ומובן שבסיום המס' מבואר מהי ה" תכלית בבנין ביהמ"ק:

לדעת הרמב"ן שהכוונה והחפץ במשכן הוא -- מנוחת השכינה, ועיקרו הוא בקדה"ק. הרי מובן שכל העבודות הנעשות בהמשכן ומקדש הוא לתכלית הזאת שתהי' מנוחת השכינה בקדה"ק -- לדידי' שפיר גרסינן בהמשנה ומסיימים בברכת .ברוך הוא שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה' בבית קדשי הקדשים", כי כל הבנין

תרומחה ב

והשירות תכליתן שתהי' מנוחת השכינה (שעיקרה) בבית קדה"ק **. אמנם לדעת הרמב"ם שעיקר המכוון של ביהמ"ק הוא שיהי' בית מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגין עליו ג"פ בשנה כו'*, ועיקר עבודה זו של הקרבת הקרבנות ועלי' לרגל היתה נעשית במשך כל השנה כולה, ובהמקדש כולו, ולא בבית קדה"ק, הרי לא יתכן שאמרו ברכה שבה מודגש רק העבודה ,בבית קדשי הקדשים" (שהיא פ"א בשנה).

1 אבל עדיץ צלה"ב: לדעת ה" רמב"ם למה אינו מברך בנוסחא המתאימה לשיטתו, ,ברוך שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת בביהמ"ק"+

ועד"ז צריך ביאור גם לדעת הרמב"ן: עם היות שמצד +עיקר החפץי דביהמ"ק שפיר לומר ,ברוך שבחר באהרן ובבניו לעמוד ולשרת כו' בבית קדה"ק", כנ"ל, אבל מ"מ הרי מצד מעלת רובה ככולה דעבודת אהרן ובניו (שאליהם מכוונת הברכה) מתאים יותר לומר ,לעמוד ולשרת בביהמ"ק (ובפרט שזה כולל גם קדה"ק)".

ח. וגם זה יתבאר עפ"י שיטות הרמב"ם והרמב"ן הנ"ל, בנוגע להמקדש והכלים שבו.

והביאור : ענין הברכה והשבח יתכן רק כאשר הדבר שעליו מברכין ומשבחין הוא ענין מיוחד בפ"ע, אבל לא כאשר הוא פרט המוכרח מצד ענין אחר (כי באם צ"ל ברכה -- מקומה בנוגע לסיבה ולא בנוגע למסובב המוכרח).