118

88 לקוטי וחכמים פליגי עלי''י! ב) ועיקר: הרמב"ם פסק *י ש,מקריבין הקרבנות כולן אעפ"י שאין שם בית בנול* :י, ומכיון שאין הבית בנוי הרי גם הד כלים אינם (על מקומם במקדש) -- ומוכח דלא ס"ל*י שהשלחן והמנורה כו" מעכבים את הקרבן :'.

איתא גם בתוספתא (מנחות פ"ו ה"ו) ך,ה" שלחן והמנורה והמזבחות מעכבין זא"ז".

אבל הרי מכללי הרמב"ם שפוסק כהירו" שלמי נגד התוספתא (ראה יד מלאכי כללי שני התלמודים ס"ג). אף שי"ל שבנדו"ד שאני כי בירושלמי שנוי' במחלוקת.

7 ראה צפע"נ מהדו"ת פא, א (הובא במפענח צפונות פ"ד סי"ב) + .וכן במקדש קיייל כחכמים בירושלמי פ"ד דשקלים דכ" לים שבמקדש אין מעכבין זא"ז".

8) פ"ו מהל' ביהב"ת הט"ו.

9 ראה מאירי (שקלים שם) דטעם ד,כלן אין מעכבין את הקרבנות שהרי מקריבין אעפ"י שאין בית".

0) בחסזי דוד (לתוספתא) כתב, דמה שאי' בתוספתא (שם) ד,השלחן והמנורה והמזבחות מעכבין זא"ז" מצי את" אפ" כר"י דס"ל (סוף עדיות) דמקריבין אעפ"י שאין בית, דזהו דוקא אם לתנהו אבל כי איתנהו מעכבין זא"ז. אבל א) במאירי (שב" הערה הקודמת) משמע שגם אם איתגהו אינן מעכבין מטעם שמקריבין אעפ"י שאין בית. ב) אם נימא דכי איתנהו מעכבין זא*"ז מטעם שהם חלקי הבית, הרי צריכין לעכב בכל זמן -- גם אם ליתנהו, ומזה שאינן מעכבין אם ליתנהו מוכח שאינן חלק מעצם הבית, אלא שאם איתנהו ישנו זין פרטי שמעכבין. ראה כל"ח (ר"פ פקודי) שכ' שעד"ז הוא סברת הרמב"ן. וראה בסוף הערה הבאה,

1) וגם אם נאמר (כבכל"ח פ' תרומה אות ג (וראה שם ר"פ פקודי). וראה צפע"נ למ"ע כ) שהרמב"ם ס"ל כהתירוץ בשקלים שם, ,כאן בעבודות שבפנים כאן בעבודות שבחוץ" (בהיכל כגון קטרת שבכ"י ונרות המנורה ולחם הפנים על השלחן באותן הוא דפליגי (אמוראי שם) מה מעכב כו', ובעבודות שבחוץ על המזבח החיצון בהא הוא ד" קאמרי אין לך מעכב אלא הכור והכן

תרומח ג

ג. גם צ"ל: בתחלת פרשתנו כתב הרמב"ן :י (הטעם שהציווי על עשיית הארון והכפורת נאמר (כאן) קודם להציווי על שאר הכלים, כי) <עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת הד שכינה שהוא הארון כמו שאמרי ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת על כן הקדים הארון והכפורת בכאן בי הוא מוקדם במעלה".

ועפי"ז אי"מ: איך כתב הרמב"ן (בסהמ"צ) שעשיית הארון כו' +תמגה מצוה בפ"ע" ואינה נכללת במצות בנין המקדשיי -- הלא לפי דעתו

בלבד -- פנ"מ (ועד"ז הוא בקה"ע 7 תק"ח *) שם) הרי א) מכיון שבעבודת חוץ אי"יצ לכל הכלים ומקריבין בהביהמייק על מזבח החיצון גם בלא כלים הללו, מדוע יחשבו כולם מחלק הבית (כקושיית הומב"ן שבס"א). ב) הרמב"ם פסק (הל' תמידין ומוספין פ"ג ה"ב) מזבח שנגעקר מקטירין הקטרת במקומו, ולא כתב שא"א אז לעבוד כל שאר עבודות פנים **.

2) וראה גם מ"ש בפ' עקב , ה.

3 פרשתנו כה, כב.

4) בנגוגע להארון וכפורת לדעת הרמב"מי הנה ב,דרך מצותיך" (שבסוף סהמ"צ) ח"א (במצוה הייח לדעת הרמב"ן) 5ב, שהרמב"ם לא מנה עשיית הארון וכו' מהטעם שהיא חלק ממצות בנין ביהמי"ק. וכי"כ בקנאת סופ" רים במ"ע לג שם. ובמנ"ח שם: ,והארון אינו מעכב אף שהוא מדיני המצוה להר"מ מ"מ יש הרבה דיני המצות שא"מ בדיעבד". ונשאר בצ"ע על הרמב"ם מדוע לא כתב פרטי עשיית הארון.

אבל במג"א כתב שמה שלא נמנה עשיית