109

שיחה א

תוומה

א. על הפסוקים בריש פרשתנו אמרז"ל י : ,שלש תרומות נאמרו בפרשה הזאת' תרומת אדנים, תרומת שקלים, ותרומת המשכן".

והנה ידוע ההפרש בין תרומת שקלים לתרומת אדנים ומשכן: על תרומת השקלים, שהיא לצורך קרבנות וכו', הי' הציווי לשעתו ו(מצות עשה) לדורות שביהמ"ק הי' קיים - על כל איש מבנ"י ליתן מחצית השקל בכל שנה לקרבנות צבור וכו" (וגם עכשיו בזמן הזה שאין ביתהמקדש קיים, נהגו כל ישראל לקרות בביהכ"נ פרשת שקלים בשבת שלפני ריח אדר לזכר המקדש י [לפי ש;בא' באדר משמיעין על השקלים" \]. ,,ויש אומרים שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר"+). משא"כ תרומת האדנים שחיובה הי' רק קודם לבנין המשכן ותרומת הכללית דהמשכן -- שהיתה רק קודם לבנין המשכן וביהמ"ק'.

אמנם מכיון שהתורה היא נצחית בכל זמן ובכל מקום, הרי מובן שבעבודת האדם ברוחניות, ישנן עכשיו גם ב' בחי' אלו דתרומת האדנים ותרומת המשכן.

ולא עוד, אלא דמכ"ש הוא: אם הענין הוא כן בכל פרט וחלק שבתורה

שישגו בכל מקום וזמן, עאכו"כ בהפרטים השייכים למשכן, שעיקר ענינו הוא ,ושכנתי בתוכם"' ואמרז"ל יי; .בתוכו לא נאמר אלא

בתוכם בתוך כאו"א מישראל" -- והיינו גילוי השכינה שכל אחד מבנ"י (ובמילאו בכל מקום וזמן) צריך להמשיך בנפשו ע"י עבודתו -- הרי מובן דכמו שבנין המשכן כפשוטו הי' ע"י תרומת אדנים וכו', עד"ז הוא ג"כ ב,משכן" הרוחני בתוך כ'א מישראל, שנעשה ע"י עבודת האדם בבחי' ,תרומת האדנים והמשכן".

אלא אחת למשכן ואחת למקדש ראשון ואחת למקדש שנה

ולכאורה מל' הרמב"ם משמע דכל אחד ואחת (ה") מחויב לסייע בבנין ביהמ"ק (ועיד שהי' במשכן -- שבזה גם תרומת האדנים (ולאו דוקא גדיב לב)) ולכאורה זהו חידוש גדול, ולע"ע לא מצאתי זה (מפורש, עכ"פ) בשום מק"א. ועוד להעיר אשר בנין ביהמ"ק היא מה,מצות שהם חובה על הצבור לא כל איש ואיש" (סהמ"צ להרמב"ם -- בסוף מ"ע. וכיה בסי החינוך על אתר מצוה צ"ה בסופה). ואכ"מ.

6 פרשתנו כה, ה