107

גזית" (כי ענין ;גזית" יתכן רק במזבח של אבנים ממש *6).

ולכן מביא רש"י הוכחתו על חובת עשיית מזבח אבנים ממ"ש .אבנים שלמות תבנה גו'" (ולא מפסוק הקודם: ,ובנית שם גו' מזבח אבנים'"), כי אבן שלימה (ע"ד הפשט) תתכן באבן שאינה עשוי' בידי אדם, והיא שלימה בטבעה ומשעת בריאתה (בידי שמים) **, ומכאן, שהחובה לעשות מזבח אבנים היא בשל אבנים ממש (ע"פ פשוטו של מקרא), וא"כ עכצ"ל ש,ואם מזבח אבנים וגו' * אינו רשות

אלא חובה. יא. טעם נוסף לזה שרשי מביא דברי ר"י בשם אומרם:

מצינו פלוגתא בגמ' יי בין ר"י ור"ע בכמה דברים:י אם הם רשות או חובה, היינו בענינים שאין בהם הכרע אם פירושם רשות או חובה -- שיטתו של ר"י היא שיש לפרשם ,רשות"י ושיטתו של ר"ע -- שהם ,חובה".

ודברי ר"י בעניננו ש,כל אם ואם רשות חוץ מג' כו'", מתאימים לשיטתו שבאם אין הכרע צ"ל שהוא רשות -- ולכן ,כל אם ואם" (גם אם יש מקום לומר שהוא חובה) פי* רושה רשות -- ובמילא מובן, לאידך גיסא, שאלו הג' היוצאים מן הכלל יש בהם הוכחה ברורה המכריחה לפרש את ה,אם" שבהם שהוא חובה.

מושפטים ב

וזהו גם הטעם (הנוסף) שרש"י מביא מאמר זה בשמו של ר"י, בכדי לרמז שבאלו הג' מקומות יש הכרח גמור לפרש שהוא חובה (שהרי גם ריי, שבכל מקום שאין בו הכרע סובר שאינו אלא רשות, סובר כאן שהוא חובה) -- וכמו שמוכיח רש"י מהכתובים -- שבע'כ צ"ל שענינם חובה.

יב. מ,יינה של תורה" בפרש"י זה:

מחלוקת זו שבין ר"י ור"ע - ב" כתוב שאין לו הכרע אם לפרשו כ" רשות או כחובה + -- יסודו בההפרש שבין אופני עבודתם :

ר"י הי' כהן י+ (גדול יי). ענינו של בהן הוא שמצד תולדתו (בטבעו) .קדוש הוא לאלקיו", והיינו שאופן עבודתו הוא עבודת הצדיקים. ר"ע הי' בן גרים*י, התחיל ללמוד תורה בהיותו בן ארבעים שנה'י, ומזה - שעבודתו היתה בקו התשובה ".

3 ראה ביאור שיטתם בהגש"פ -- ביאורים בסופו -- בהדרן למס' פסחים (י"א ניסן, תשלייב).

4 חולין מט, סע"א (ומיירי הבירו ובר פלוגתי" דר"ע).

5 בשטמ"ק חולין שם אות ט (הובא בסה"ד מע' ר"י סעי' ח בשם ,קצת פירושים של רש""): ,והוא ר"י בן אלישע כהיג'. אבל ראה סה"ד שם. וראה שם גם מע' ך"י בן אלישע סעי" ג.