35

יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" בא ללמד פי' הכלל ד,כל מלאכה לא יעשה בהם" שאין המדובר אלא במלאכות שאינן לצורך או"נ. היינו, ש,אשר יאכל לכל נפש" הוא סימן צי וקביעות ההגדרה של אלו מלאכות שלא חל בהן האיסור.

ונפק"מ להלכה: המתענה יי ביו"ט אי מותר מדאורייתא במלאכת או"נ. להסברא (דמלאכות אלו אסורות מצ"ע, אלא) שהותרו מטעם שהן צורך או"נ הרי מובן שהיתר זה אינו אלא במי שאוכל ביו"ט; אבל המתענה ביו"ט, מכיון שאין לו צורך אכילה במלאכות אלו נשאר לגבי' האיסור שבהן. משא"כ להסברא שמעולם לא נאסרו מלאכות או"נ ביו"ט -- גם המתענה מותר לעשות מלאכות אלו.

עפייז בדעת הרמב"ן דגם מלאכת או"נ באם עושה אותה כעבד העובד את רבו, חל עלי' התואר מלאכת עבודה (-- במובן זה) ואסורה.

אמנם אי"ז סתירה למ"ש בפניםי כי מ"מ ייל דס"ל שמלאכות או"ג מצ"ע אינן מלאכות האסורות ביו"ט אלא דכשנעשות באופן דעבודת עבד אז מקבלים התואר מלאכה ובמילא נאסרות.

0) בשטמ"ק כתובות (ז, א) בשם שיטה ישיה : כל אותן מלאכות שהותרו לצורך אכילה לא היו בכלל לא תעשה כל מלאכה והאי וכתב רחמנא אשר יאכל לכל נפש לסימנא בעלמא הוא דכתבי'. וברא"ש יומא (פ"יח סייד) בשם הר"מ מרוטונבורג: כיון דהתורה התירה לנו או"נ ביו"ט הוה לדידן כל או"נ ביו"ט כמו חול.

1) ברמ"א (או"ח סתקכיז סיכ) ושו"ע אדה"ז (שם ס"ל. סתקצ"ז ס"ד -- וראה אלי' רבה (סתקצ"ז סק"ד) החילוקי דיעות בזה) שהמתענה אסור לעשות מלאכת או"ג ביו"ט -- אבל לא כתבו אם זה מה"ת או מדרבנן. וראה מחצה"ש (ס" תקכ"ו שם). וראה צל"ח ביצה (יב, א על תוד"ה ה*ג רש"י כו') שכתב דאסור במלאכת או"נ מדאורייתא.

בא א

ולכאורה י"ל דפליגי בזה ב"ש וב"ה במס' ביצה:י: ב"ש אומרים אין מוציאין לא את הקטן כו' לרהיר וב"ה מתירין. ומפרש בגמרא דפליגי אי אמרינן ,מתוך שהותרה לצורך (או"נ) הותרה (נמי) שלא לצורך".

בפשטות יש לפרש, דב"ה סברי דב,אך אשר יאכל לכל נפש" הופקעו מלאכות או"נ מגדר איסור מעיקרא, ולכן מותרות הן גם כשאינן לצורך או"ניי; וב"ש סברי, ד,אשר יאכל לכל נפש" הוא טעם להתיר מלאכות אלו, ובמילא לא התירתן תורה אלא כשעשייתן היא לצורך או"נ -- וכשאינן לצורך או"נ הרי הן באיסורן *'.

ג. אדמוה'ז בשלחנו:י כותב: רא" שון ושביעי של פסח וחג השבועות כו' הן הנקראים ימים טובים וכל העושה מלאכת עבודה בא' מהן הרי זה לוקה מה"ת שנא' ,כל מלאכת עבודה לא תעשו גו'" ומהו מלאכת עבודה כל מלאכה שאינה נעשית באוכל או משקה כו' אבל כל מלאכה הנעשית באוכל או במשקה כו' נקראין כל מלאכות אלו כו' מלאכת אוכל נפש

4 ועפי"ז יש לבאר דיוק לשון המשנה (ביצה לו, ב. מגילה ז, ב) ,אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד" -- ך,בלבדי בא למעט בהחילוק וההיתר דמלאכת או"ב -- דאינו אלא כשיש בפועל ,אוכל נפש", אבל המלאכות כשלעצמן הן בגדר מלאכות (אסורות), ובזה דומין שבת ויו"ט גם בד מלאכות אלו -- ראה בגמרא (ביצה לו, א ועוד) ראוקמא למתני' אליבא דב"ש.