31

ש,אצבע אלקים היא", כנ"ל. ולכן מקדים רש"י שטעם זה הוא ,באגד דה", אבל באגדה זו יובן הטעם למה הביאן .בערבוביא" [כי הרי אין טעם זה סותר לפשש"מ -- אלא שאינו מוכרח; משא"כ הטעמים הנ"ל מוכרחים הם כ"א במקומו].

ט. אמנם עדיין אין הענין חד וחלק לגמרי (אף שאין זה קושיא ממש - ולכן גם הביאור ע"ז רק נרמז מקומו -- כדלקמן) והוא: הן אמת כי מה שבאו בערבוביא ענין גדול הוא המבלבלם וכו', אבל מ"מ למה רק זה נזכר בכתוב וכאלו שעצם הדבר שבאו חיות רעות והשחיתו במה נחשב הוא בערכו?

לזה מסיים רש"י ומרמז ;כדאיתא במדרש רבי תנחומא": שם יי בהמשך לענין הנ"ל מסופר אשר ,קרקורן הי קשה להם מהשחתתם", ומזה מובן גם בנוגע לערוב, שזהו עיקר גדול בהמכה עד מאוד.

ומטעם זה גם מוסיף רש"י ,וכו'", אף שלפי הנ"ל אין זה נוגע כאן מ"ש שם אח"כ בקשר לשאר המכות - כי אין כוונתו ב;וכו'" לטעם שאר המכות שם במדרש, אלא למ"ש ,קרד קורן הי' קשה להם מהשחתתם".

יו"ד. עפ"י האמור לעיל שעיקר הטעם לג' מכות הראשונות בפשוטו של מקרא אינו טעם המדרש, כ"א -- להלקות יראתם ולהראות לחרטומים ש,אצבע אלקים היא", יובן עוד ענין :

במכת ערוב כתוב אח"כ .והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי

3) משא"כ במד"ר (שמויר פ"י, ו) הוא ענין בפ"(.

\א\רא ב

עומד עלי' לבלי היות שם ערוב וגו'", שאצל בנ"י לא היתה מכת ערוב.

וקשה: למה לא כתוב בג' מכות הראשונות שלא היו אצל בנ"י: ואם הוא דבר הפשוט ומובן, מדוע מפרשו הכתוב במכת ערוב 1

והנה בענין זה ישנן כמה דעות:

האבן עזרא*י כותב: ;ולפי דעתי כי מכת הדם והצפרדעים והכנים היתה כוללת המצריים והעבריים כו' ואלה השלש מעט הזיקו, רק מכת הערוב שהיתה קשה, ה' הפריש בין המצריים ובין ישראל".

אמנם הרדב"זיי בתשובתו כותב: ,ומה שכתב הראב"ע כי מכת הדם והצפרדעים והכנים היתה למצרים ולישראל אסור להאמין דבר זה כ"ש שהכתובים מורים להיפך ולא יכלו מצרים לשתות מן היאור ויחפרו מצ" רים סביבות היאור, משמע אבל ישראל לא היו צריכים לזה כי היו שותים ממימי היאור, ובצפרדעים כתיב ובכה ובעמך וגו' וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך וגו' משמע שלא היו בישראל יי, וכן הכנים, וילמוד סתום מן המפורש., ולא ידעתי אם המכה היתה גם לישראל מה ראי' יש בה לפרעה שישלח את ישראל*.

והרמב"ם

בפיה"מ יי כותב שמכת

%4) וארא, ז, כ וראה שם, כט.

5 חי"א סי" תתיג. וכי"ה דעת הרבה מפרשים (הובאו בתו"ש וארא ז, יז. ח, יג4

6) ולפלא שאינו מזכיר תירוצו של הראב"עץ (ז, כט) על קושיא זו (דאם כוונתו שתירוץ הראב"ע אינו מתקבל -- העיקר חסר מן הספר)

3) על המשנה (אבות פ"ה מ"ד) עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ,שכן ביאוו התכמים* (ועיין ר' יונה שם) ובמאירי ששאמרו בתלמוד".