1

שיחה א

ש מות

א עה"פ: ,ויאמר אלקים אל משה אהי" אשר אהי" איתא במדרש:: אמר ר' יוחנן אהי' לאשר אהי' ביחידים אבל במרובים על כרחם שלא בטובתם כשהן משוברות שיניהן * מולך אני עליהם שנאמר * חי אני נאום ה' אלקים אם לא ביד חזקה גו' אמלוך פליבם.

ופי' המפרשים: דברי המדרש : ד,לאשר אהי" -- שמשמעו דזה ש,אהי'" לאלקים אינו (בדרך החלט ובכל אופן) אלא ,לאעור אהי'", לאלו שאהי' להם (בפועל) לאלקים, בבחירתם ובחפצם, ואם לא ירצו, בידם לפרוק עולו -- לא נאמר זה אלא ביחידים; אבל הרבים לא אניחם לפרוק עול שמים כו' שאפילו יחשבו לסור ממני ע"כ אמלוך עליהם. ולכן עם בנ"י שהיו במצרים, ע"ה שהיו ביניהם כו"כ רשעים* אעפ"כ מכיון שהם מרובים הקב"ה גואלם '.

והמובן בזה הוא, דאף שהכתוב ,ביד חזקה גו' אמלוך עליכם" קאי על אופן הגאולות שמימי יחזקאל והלאה כולל גם גאולה העתידה:, בכ"ז מרומזת בו גם הגאולה דיציאת מצרים, כי גם גאולה זו היתה בזה האופן, שהקב"ה הוציאם ממצרים ;ביד חזקה" -- בעל כרחםי; אולם זה שהקב"ה השתמש, כביכול, ב,יד חזקה? הי' רק להכריח את ,המרובים" -- כלל ישראל -- אבל לא בנוגע ליחידים, וכמפורש במדרש יי שאותם הרשעים שלא רצו לצאת ממצרים מתו בשלשת ימי אפילה.

ב. והנה בהשקפה ראשונה הי' אפשר לומר: מכיון שבפסוק זַה, ;אם לא ביד חזקה גו' אמלוך עליכם" המכוון לגאולה העתידה, והמדרש לומד ממנו בשייכות ליצי"מ -- הרי, מ" אידך, יש ללמוד בענין הכתוב מגאולת מצרים על הגאולה העתידה, היינו שד גם ה;יד חזקה" שבגאולה העתידת אינה מיועדת אלא ל,מרובים"; ז. א. שהבטחתה של התורה ,ושבת עד ה' אלקיך גו' ושב ה' אלקיך גו* :י, ,ש-

הענין דהשתא". כי מכיון שהבטיח .בין עושין רצונך בין לא עושין רצוגך אתה גואלם", מאי נפק"מ בוה אם דנם לפי המעשים דהשתא או לא.

1 גצבים ל, ב"ג.