129

שיחה א

א דובר כמה פעמים: שדרכו של רש"י בפירושו עה"ת לפרש כל דבר הקשה ובלתי מובן בפשוטו של מקרא. והענינים הדורשים לכאורה ביאור (בפי' הפשוט של הכתובים) ואין רש"י מפרשם, הרי זה גופא הוכחה שלדעתו של רש'י מובנים הם בפשטות ועד כ"כ שאין צורך לפרשם :, או שמובנים הם ע"פ מה שפירש רש"י לפניז

עפ'ז צ"ל תמי' גדולה המתעורר\ת בלימוד פשוטן של כתובים בפרשתנו, וכמה ממפרשי התורה עמדו (ללי':, ודוקא רש"י ראש הפשטנים אינו מעיר ע"ז, והוא: יוסף הרי ידע גודל אהבת אביו אליו, ובמילא -- הבין גודל צער אביו ואבלו עליו, ומדוע לא הודיע לו שעודנו חי?!

ותמי' זו היא בנוגע להזמן אודותו מדובר בפרשתנו דוקא: בפ' וישב מסופר שהביאו את יוסף למצרים ומכרוהו לעבד ואח"כ נתנוהו בבית הסהר. ומובן שלא הי' באפשריות שלו להודיע לאביו שהוא חי+. אמנם בזמן

1) ראה לעיל ע' 13 ובהנסמן בהערה 1 שםי

2) כשאין תירוץ (ע"ד הפשט) כותב רש"י ,איני יודע" (תולדות כח, ה. ועוד בכו"כ מקומות, ראה לקו"ש ח"ה ע' 1 הערה 2)

3) ראה רמב"ן פרשתנו מב, .ט. רבותינו בעה"ת מב, א. עקידה פרשתנו (שער כט קרוב לסופו). אוה'"יח ויגש (מה, כו). ועוד.

6 ברבותינו בעה"ת שם (וראה גם בעקידה שם), ד,כשהי' עבד לא רצה להגיד לו כי יותר הי' מצערו וכן כשהי' בבית הסהר",. אבל בפשש*מ אין זה מספיק, כי

דפרשתנו שנעשה משנה למלך, והרשות בידו לעשות ככל אשר ירצה, א"מ למה יניח את אביו בצער ואבילות ולא הודיעו ע"י שיירות ההולכות לכנען (או ע"י שליח)י שהוא חי, ויחי' את נפש אביו*

עי"ז שיודיע לו הרי עכ'"פ לא יהי ,מתאבלי עליו עוד אף שעליין יהי' לו צער (וראה פרש"י (וישב לז, לה) סימן זה הי' מסור בידי כו' אם לא ימות כו' מובטח אגי שאיני רואה גיהנם). ובפשטות צ"ל כבפנים, שבהיותו עבד ובבית הסהר לא היי ברשות עצמו כלל להודיע את יעקב (ובפרט שעיייז יתעורר חשש תביעה לשחרורו וכטענת יוסף : כי גונב גונבתי מארץ העברים (וישב מ, טו)). בשאר התירוצים שברבותיגו בעה"ת ראה לקמן הערות 6, 14.

65 ובפרט ש,קרוב הוא" (רי"פ בשלח). -- מצרים קרוב לחברון כמהלך ד' או ה' ימים (רבותינו בעה"ת שם), כבששה ימים (רמביין שם).

66 ברבותינו בעה"ת שם: ,וגם כשהי" מלך לא יאמין לו כי אפילו לבסוף כשספרו לו אחיו לא האמין". אבל מובן שע"פ פשש"מ אין זה טעם מספיק שיוסף לא יודיע לאביו, ההרי סו"ס האמין יעקב ע"י הסימן שמסר להם (פרש"י ויגש מה, כז) עדיו הי" אפשר למסור איזה סימן ע"י שליח ושיירא וכו

ברמבי"ן שם : ,וע'יכ לא רצה להגיד להם אני יוסף אחיכם ולאמר מהרו ועלו אל אבי כו' כאשר עשה עמהם בפעם השנ" כי ה" אביו בא מיד בלא ספק כו" אבל את הכל עשה יפה בעתו לקיים החלומות כי ידע שיתקיימו באמת גם הענין השני שעשה להם בגביע לא שהי' כונתו לצערם אבל חשב שאולי יש להם שנאה בבנימין בר ", עייייש,

והטעם שרשיי לא תירץ כן, ייל ד(נוסף ע"ז שהנייל מתרץ רק זה שלא הודיעו אחרי שכבר באו אליו אחיו, אבל עדיין קשה