122
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
12 לקוטי
וישב גב
א. בפירושו על הפסוק ,ויגד לתמר וגו'*י מעתיק רש"י התיבות ,עולה תמנתה" ומפרש: ,ובשמשון הוא אומר * וירד שמשון וגו" תמנתה - בשפוע ההר היתה יושבת עולין לה מכאן ויורדין לה מכאן*.
וצריך להבין
א) הלא סתירה זו מ;וירד שמשון וכו" " (שרש"י מיישבה בפירושו) מת" עוררת וישנה כבר על ל' הפסוק שלפני זה -- שגם שם נאמר ,ויעל וגו" תמנתה" * -- וא"כ הי' לו לרש"י להקדים את פירושו זה על הפסוק ההוא + ?
ב) מכיון שדרכו של רש"י לפרש לפי ,פשוטו של מקרא" * ובאופן שיתאים ל,בן חמש למקרא", הרי מובן שכוונתו של רש"י לבאר רק את הענינים שהתלמיד, בלמדו פסוק זה, יתקשה בהם; אבל אין דרכו ליישב בפסוק הנלמד (שפירושו כשלעצמו אתי שפיר, אלא שיש ב) קושיות
) ראה לקו"ש ח"ה בתחלתו בארוכה.
וסתירות מפסוקים אחרים שטרם למדם התלמיד.
ומעתה, בנדו"ד, הואיל ובפסוק זה עצמו אין שום ענין הקשה לתלמיד, אלא שאפשר להקשות עליו מפסוק שהתלמיד עתיד ללמדו (בשופטים) -- א"כ מהו טעמו של רש'"י בזה שמיישב את הסתירה בפרשה זו, בעוד שמקומו של יישוב זה הוא לכאורה בשופטים (לאחר שהתלמיד למד את ב' הכתובים ויודע להשוותם)?
ג) למה לו לרש"י להאריך בלשונו (שהיא בתכלית הדיוק לכל פרטיי, כידוע) ולומר ,ובשמשון הוא אומר"1 דלכאורה, אי"ז אלא שפת יתר': מאחר שרש"י בעצמו מביא לשון הכתוב ,וירד שמשון וגו'", ובזה הרי ידוע לנו במי (ואיפה) נאמר לשון ירידה זו/, הי' מספיק לשון קצרה, כמו: ,וכתיב וירד שמשון" וכיו"ב 1
ב. והנה על קושיא זו (שלשונות הכתובים בשייכות לתמנה סתרי אד
ד משא"ב להלן בפרש"י (לח, כז) מובן מ"ש ,וברבקה הוא אומר הימלאן ימה ללדת" ששם לא נזכר בפסוק שרש"י מעתיקו במי מדבר.
הערות
- 1. פרשתנו לח, יג
- 2. שופטים יך, א.
- 3. \) ראה פרש"י שם ש,ויעל" קאי על ,תמנתה" משא"כ לפי פי' ראב"ע וכו'.
- 6. בש"ח כתב שבפסוק ראשון הינו מפרשים ד;ויעל" קאי עמ"ש ,על גוזזי צאנו" (ואף שרש"י כתב דקאי על ,תמנתה" כדלעיל הערה 2, ג' כוונתו, דלתרץ הקושיא ממ"ש בשמשון הינו מפרשים באו"א).
- 5. אבל מובן שוהו דלא כפ" הפשוט (שלכן כתב רש"י אליבא דאמת ך;ויעל" קאי על ,תמנתה"), וא"כ פשוט שאם הה
- 6. רשיי מקשה שם מהנאמר בשמשון ה מתרץ דבשפוע ההר היתה יושבת כמו שפירש כאן.
- 66. ובפרט שבגמרא (ראה להלן ס"ב) ליתא לתיבות אלו*.
- 8. *) ומה שהתירוץ בגמרא מתחיל בל' ירידה (,דאתי מהאי גיסא ירידה ודאתי מהאי גיסא על" ") משא"כ רש"י בתירוצו מתחיל בל' עלי' (,עוליץן לה מכאן ויורדיץ לה מכאן"), הוא לפי שבגמרא קאי בשמשון (ירידה) ומקשה מהנאמר במק"א (ביהודה - עלי), ובפירש"י -- איפכא;
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 217 לקו"ש ח"י ע' 122
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב לקו"ש ח"י ע' 122
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.