217
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
א) כיצד מתאים להתבטא בביטוי ,שליטה" - ,ולא השליט יהושע עליהם" - לגבי החצוצרות. רש"י צריך היה לומר, בדומה ללשון המדרש שלעיל, ,ולא נשתמש בהם יהושע" וכדומה, ובמיוחד כאשר לפי מספר גירסאות כתוב גם בפירוש רש"י על המילים ,עשה לך"* - ,אתה עושה ומשתמש בהם ולא אחר",
ב) מדוע מצטט רש"י ב,דבור המתחיל" את המילה ,אלי". לכאורה, מפרש רש"י רק את המילה ,הקהילו", שאופן ההקהלה לא היה על ידי החצוצרות.
ג. שאלת רש" איננה ,ולא תקעו אותו היוס בחצוצרות"
כדי להבין זאת, יש להקדים ולהסביר:
המשכיל לדוד), ובפרט שבמדרשים הנ"ל נאמר רק ,עד שהוא בחיים", .בשעה שנטה למות" וכיו"ב - יש לומר:
הטעם בפשטות שטעונים גניזה הוא שלא להכשיל אחרים שאסורים להשתמש בהם**, וע"ד פרש"י לעיל (אחרי טז, כג) בנוגע לבגדי כה"ג דיוהכ"פ. ומכיון שביום מותו כבר לא היו ראויים לשימוש (מצד אין שלטון ביום המות), הוצרך
וילך ג
ידוע, שבדרך כלל אין רש"י בפירושו על התורה ועל הגמרא מפרט את השאלה שעליה הוא בא להשיב, אלא הוא אומר מיד את הפירוש על הפסוק, והשאלה, או השאלות, מתבטלת מאליה.
יותר מכך: במקומות רבים שבהם פותח רש"י את פירושו בשאלה, אין זו השאלה העיקרית בפסוק שאותה הוא בא לתרץ. אלא שעל ידי התשובה לשאלה זו תובן ממילא השאלה העיקרית על הפסוק, אשר אותה אין רש"י מפרטי.
ובדומה לכך בעניננו: דברי רש"י בפתח פירושו ,ולא תקעו אותו היום בחצוצרות" אינם קובעים שווהי השאלה העיקרית בפסוק.
ואדרבה: פשטנים רבים*' מסבירים,
לגונזם ,קודם יום מותו" - לפני חלות האיסור, שלא יהא מכשול אף למקצת היום.
ולכן מביא רש"י לפעמים סתירה מפסוק שטרם למדו התלמיד - כי אין כוונתו שזוהי הקושיא בהפסוק, כ"א שע"י תירוץ הסתירה תתורץ בדרך ממילא הקושיא בהפסוק (שאין רש"י מפרטה) - ראה לדוגמא: פרש"י בפרשתנו לא, ז (נת' בלקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 329 ואילך). פרש"י וישב לח, יג (נת' בלקו"ש ח"י ע' 122 ואילך). ועוד.
8 ראב"ע וחזקוני פרשתנו לא, כה. רמב"ן שם, כד (וממשיך שהם הקהילו כו'). - אבל מדסתים רש"י, מוכח שמפרש דקאי על הלוים.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.