85

והוא ששב בתשובה) כי עליו ארז'ל 5 ,אברהם יצא ממנו ישמעאל", שיצא ופירש ממנו *י, וכיון שכן, הרי בתשובתו אינו הוא עצמו ששב, אלא כאילו מציאות אחרת.

משאיכ בעת הברכה אשר בירך יצחק כבר באה האפשריות לענין ה" תשובה -- בבנו, בעשו, שאע"פ שגם בו נאמר ,יצחק יצא ממנו עשו" בכ"ז ביארו חז"ל* אופן יציאתו שהיי ,ישראל מומר" יי ותשובה שפיר שייכת. לו :י,

ובזה גם יומתק מה שרצה יצחק % לברך את עשו* (בברכה זו ד;ויתן

8) פסחים נו, א. ויק"ר פל"ו, ה. ספרי דברים ו, ד. שם לב, ט.

9) ראה אוה"ת וירא צג, ב.

0) קדושין יח, 48

1) דבישמעאל כתיב (וירא כאו 5) ,לא "ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק", משא"כ בנוגע לעשו שנאמר בו כי ירושה לעשו נתתי (קדושין שם) ועוד דכתיב (שם, יב) ,ביצחק יקרא לך זרע", וארזיל ע"ז (נדרים לא, א, סנה' נט, 2) .ולא כל יצחק", הרי שהוא נכלל ביצחק.

וייל טעם החילוק בקיהם, ע"פ מ"ש בכתוב זה עצמו: ,בן האמה הזאת", מד שא"כ עשו שהי" בן רבקה. וראה בארוכה לקוי"יש חט"ו ע' 192 ואילך.

2) ולהעיר דרישא דעשו בעטפוי דיצחק (לאחר שרצה למנוע דבר טוב (קבורת יעקב במערת המכפלה)) ונמצא במערת המכפלה (תרגום יב"ע ויחי , יג) וראה לקמן הערה 47. ובארוכה -- לקו"ש שם.

3) וע"פ משנת"ל שעבודת התשובה היא בבחי' בל"ג, בחי' הגבורה האמיתית (ראה לעיל הערה 21) י"ל עוד טעם למה הותחל ענין התשובה מיצחק דוקא, כי עניר נו של יצחק הוא קו הגבורה.

4) מתאים עם המבואר בתו"א ובתו"ח (פרשתנו) שכוונת יצחק היתה להמשיך עליו אור עליון, ועייז יתברר -- כי גם הכח לתשובה נמשך מדרגא עליונה זה

תולדות ג

שיחו 55

לך") -- כי רצה להמשיך עליו* את הכח לתשובה* (אבל יעקב, שהוא איש תם -- הרי עבודת הצדיקים עבודתו).

אבל באמת גם ברכה זו שייכת רק ליעקב, כי גם עבודת התשובה ב" פנימיותה ועצמיותה לא תתכן אלא ביעקב + ובניו **.

ח. עפ"י המבואר לעיל יובן מ"ש בספרי שראה יצחק ביהמ"ק בבנינו, בחורבנו, וכמו שהוא בנוי ומשוכלל לעת"ל : ביהמ"ק בבנינו הראשון (שלא קדמו החורבן) הו"ע עבודת הצדי-

5) וע"פ משנ"ת (בהערה 43) שענין התשובה שייך ליצחק דוקא, יומתק ה,יינה של תורה" דפרש"י (ח"ש כה, יא): ,אעפ"י שמסר הקב"ה את הברכות לאברהם נתיירא לברך את יצחק מפני שצפה את עשן יוצא ממנו", ולכאורה, הרי גם יצחק ידע ענינו של עשו, ואעפי"כ רצה לברכו, כדי להמשיך עליו אור עליון, ולמה נתיירא אברהם להמשיך עליו אור עליון (עד ש" בשביל זה לא רצה לברך גם את יצחק)?

אמנם עפ"י מ"ש בפנים שיצחק רצה לברך את עשו בעבוחת התשובה -- והרל זה שייך ליצחק דוקא (כבהערה 643 -- מובן שאי"ז ענינו דאברהם, שעבודתו היתה בקו החסד.

6 ואף שב,ויתן לך גו'" כלולה גם עבודת הצדיקים כג"ל (שאינה שייכת לעשו, לכאורה) -- הרי מובן שגם בעבודת הד תשובה צ"ל כלולה עבוחת הצדיקים (קיום התומ"צ וכו') כדלהלן (סעיף 0 ועפ"ז יומתק זה שבכתוב מפורש רק ,ויתן* בוא"ו המוסיף, הנתינה השנ" -- כי לפי סברת יצחק שזה עשו, הרי עבודת הצד דיקים רק כלולה בעבוחת התשובה; אבל הפי" בזה הוא ,יתן ויחזור ויתן", ב' הענינים כי לפי האמת ה" יעקב, ולו שייכים ב' העבודות.

7) ול,רישא דעשו" ראה ביאורו כתו"א (תולדות כ, ב) ובאוה"ת (שם ע' קנו4

8) וראה לקמן ע' 88 ואילך.