58

88 לקוטי

רהם"), אלא שהמטרה אחת היא -- שניגש והתקרב אל יוסף בכדי לפייסו. ובכ"ז מצי שפיר להוכיח ש,מצינו הגשה לפיוס" מ,ויגש אליו יהודה", מאחר שאנו מוצאים לשו שיגש" במטרה לפיוס, כי מאי נפק"מ אם ההגשה היא באופן גשמי או באופן אחר **.

ולא הוצרך רש"י לפרש ב:ויגש אליו יהודה" שהגשתו היתה לפיוס, שהרי דבר זה, שגישתו של יהודה אל יוסף היתה בכוונה לפייסו, מובן הוא בפשטות מראשית דבריו של יהודה - ,בי אדוני" י.

ומה שפי' רש"י שם בד"ה בפ"ע: .ואל יחר אפך -- מכאן אתה למד שדבר אליו קשות", אבל לא שמד לכתחלה ניגש בכוונה זו, ולא פי'": ויגש אליו יהודא, שנכנס לפיוס ולדבר קשות -- הוא בי להכנס בבת אחת לפיוס ולקשות חידוש הוא וצ"ל הוכחה ע"ז וכבפרשתנו דהוסיפה תורה .ויגש אברהם".

ה. מהענינים דיינה של תורה" בפירש*י זה:

2) כביאוור הרי"פם שבהערה 15 ש,דקאמרינן בויגש יואב היינו שנתעוררו כלב אמיץ להמלחמה דאי שקובו עצמם לארם הרי היו כבר ביניהם וכן ועשו אל יהושע וכן ועש אליהו",

-- אבל מהמשך הכתוב ,ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם (ולכן) וינסו מפניו" מוכח שהפירוש של ,ויגש" שם הוא כפשוטו -- שקרבו עצמם לארם ולכן ,וינסו מפניו".

ועדיז יש לפרש הכתוב ,ויגש אליהו", שניגש ונקרב אליהו ,אל ה' להתפלל" (מצו"ד שם) -- ראה לעיל הערה 14, ולא (רק) הגשה בנפש ,שנתעורר בלב* להתפלל.

ובכ*ז מובן מה שרשי מוכית ש,מצעו

\ירא ב

ידוע, שמדתו של אברהם היא - אברהם אוהביי, ועפ'ז תמוה: איך יתכן שאברהם ידבר קשות, ובפרט

- להקב"ה?!

ויתירה מזו: מכל הג' דברים (מלחמה פיוס ותפלה) התחיל אברהם ב" ,לדבר קשות"; שמזה מובן, דאף ש,לכל אלה נכנס אברהם", בכ"ז עיקר הגשתו הי' ,לדבר קשות** -- ול" כאו' מצד האהבה שלו צריך ה" להתחיל בפיוס ותפלה1

אולם הביאור בזה:

זה שאברהם מדתו מדת האהבה והחסד לא בא לתאר (רק) את תכונת מדתו הטבעית, שהי' נוטה לחסד מ" צד הטבע שלו, ב"א (בעיקר) את זה שעבד את הקב"ה במדת החסד ,לקיים רצון ה'"*: ; ובכ"ז כשבא לידו ענין של הצלת נפשות ושכבר נגזרה גזרהו ועוד יותר, שהקב"ה כבר שלח הד מלאכים להפוך את סדום כו', וכמד ש"ניי .המכסה אני מאברהם אשר אני עושה" ובפרש"י ריש פרשתנו .אחד להפוך את סדום" ואין דרך אלא לתבוע מהקב"ה ו,לדבר קשות* בכדי לבטל גזרה זו" -- לא עשה

הגשה למלחמה כו' ולתפלה* מכתובים אלו, כמבואר בפנים.

3) ישעי' מא, ח. סוטה לא, א. פרש'י כאן יח, יז.

4 כ"ה גם ע"ד הפשט, וכדלקמן בפנים דמכיון שכבר הי' אחרי הגזירה והת" חלת העשי' לכן הוצרך אברהם להתחיל ,לדבר קשות*. והשאלה בפנים היא ב,יינה של תורה" שבפרשיי, דעדיין צריך ביאור, איןך מתאימה הנהגה זו עם מדת החסד של אברהם ?

5) "ה למען דעת תר"ץ פ"ה.

6) פרשתנו יח, יא

זג) ראה ד"ה אשר ברא תרפ"ט: ,העד