45

וא"כ איך יתכן אשר מצות מילה שאנו מקיימים הרי היא בריתו של א'א ?

גם צריך להבין: לשון הברכה ,בבריתו של א"א* מדגישה ענין א"א. ולכאורה עדיף יותר להדגיש שהברית היא עם הקב"ה, דהיינו: ל,הכניסו בברית עם הקב"ה".

ג. ויובן זה בהקדים דברי אדה"ז בשלחנו'י אשר ,תחלת כניסת נפש זו הקדושה היא כו' במצות מילה".

ולכאורה אינו מובן: גם קודם לידת התינוק, בהיותו עוד במעי אמו, ,מלמדין אותו כל התורה כולה"*:י, הרי שגם טרם הוולדו נמצאת בו נפש הקדושה יי שהיא היא הלומדת את ,כל התורה כולה" -- ואיך יתאים זה עם המובא לעיל שתחילת כניסת נפש הקדושה היא בעת הברי"מ, שהוא יום השמיני ללידתו ?

והביאור בזה: ,כניסת נפש הקדוד שה" פירושה -- חיבור פנימי של הנשמה עם הגוף, ועד להתאחדות והתעצמות למציאות אחת, שאז ניכרת ונראית פעולתה של הנשמה בגוף, משא"כ כשהעובר במעי אמו, עם שכבר ישנה בו הנפש דקדושה, בכ"ז לא זו בלבד שנשמתו זו טרם ;גכ" נסה" ונתאחדה בגופו כנ"ל, אלא שגם פעולתה של נפשו החיונית אינה ניכרת ונרגשת עדיין בגופו -- שהרי הוא אוכל ושותה וניזון ממה שאמו אוכלת וכו' יי.

לך לך:

וגם לאחרי שנולד, שהנפש כבר באה אז לידי חיבור עם הגוף, הרי מה שניכר ונגלה בגופו הוא לא פעולתה וחיבורה של הנפה"א (שהיא עדיין בו בבחי' העלם ומקיף), כ"א של נפשו החיונית. כניסתה הפנימית של נפש הקדושה בגוף והתחברותה הגלוי' הריהי נפעלת וניכרת דווקא ע"י הברי"מ, מפני שנעשה אז ,בריתי בבשרכם לברית עולם":י -- שהברית עם הקב"ה טבועה וחתומה בבשר הגוף הגשמי, ועד ,לברית (הנראית וניכרת גם לאומות ה)עולם".

ד. וזוהי מעלתה של מצות מילה על שאר המצות :

כל המצות ענינם לחבר את האדם המקיימן עם הקב"ה המצווה -- מצוה ל' צוותא יי וחיבור -- אבל אין חיבור זה ניכר בגוף המקיים המצוה יי, עד"מ היד המחלקת צדקה. אף שבודאי פעלה מצוה זו שינוי גם במציאותה הגשמית של היד -- אבל אין זה שינוי הנראה וניכר בבשר הגשמי של היד. משא"כ במצות מילה. ויתרה מזו -- כל ענין המצוה הוא שהשינוי ע"י בריתו עם הקב"ה יהא ניכר בבשר הגוף - לעיגי בשר, וגם לאוה"ע, כנ"ל.

ובזה גדלה מעלתה של כריתתהברית דמילה על כריתת"הברית ד" חורב (וכיוצא בה): הברית שכרת הקב"ה עם בנ"י בסיגי ובערבות מואב הי' גם עם אלו שלא היו נוכחים שם בגופם, כ"א בגנשמתם, וכמ"ש *'י:

דו) להעיר מתניא קו"א רד"ה להבין מש"כ בפע"ח.

*ד1) דברים כט, יך.