37
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
ל לדי
א מן הכתוב בפרשתנוי .ואב" רכה מברכיך" למד ר"ע במס' חולין; שכאשר הכהנים מברכים את ישראל, מברך הקב"ה את הכהנים. והכי איתא התם: ;כה תברכו את בנ"י ר' ישמעאל אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים, ?לכהנים עצמן ?א למדנו, כשהוא אומר + ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל והקב"ה מברך לכהנים *. ר"ע אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים, מפי גבורה לא למדנגּ בשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל והקב"ה מסכים על ידם. אלא ר"ע ברכה לכהנים מנ"ל? אמר ר"ג בר יצחק מואברכה מברכיך"? ואמר שם ,ישמעאל כהנא מסייע כהני" (פרש"י: תמיד הוא עוזרן ומקיל להם). ומסיים : ,ומאי מסייע כהני דמוקי לה לברכת כהנים במקום ברכה דישראל*, היינו כפרש'"י: ,אצל ברכת ישראל, דהכי עדיפא דמשמע שמתברכין הן עם הד שאר".
וצריך להבין:
א) מהו יסוד וטעם פלוגתת ר"י ור"ע, מה שלר"ע נצרך פסוק מיוחד שהקב"ה מסכים להברכות שמברכים הכהנים את בנ"י, ולר"י א"צ לזה פ' מיוחד + (-- עד שעיקר פלוגתתם
*) וסיום מס' ר"ה.
2) מט, אא.
) נשא ו, כב
66 שם, כחה
6 וראה זח"ג קמז, ב. וראה לקוטי לוי יצחק שם:
מאיזה פסוק למדים הברכה לכהנים עצמם, תלוי' בזה) ?
ב) כוונת רש"י (בדעת ר"י) ש,מתברכין הן (הכהנים) עם השאר (בנייי בפשטות היא -- שמקבלים ברכתם יחד עם בג"י, ולכאורה: החילוק בין דעת ר"ע ור"י הוא רק מאיזה פסוק נלמד שהכהנים מתברכים (אם מפסוק הנאמר בתורה אצל ברכתם לישראל, או ממק"א), אבל לדעת שניהם זה שהכהנים מתברכים מהקב"ה -- ה"ז מסובב מזה שהם מברכים את ישראל, וא"כ מהי הכוונה במ"ש ,דמשמע שמתברכין הן עם השאר", הינו שמתברכים ביחד עם בנ"י'?
ב. והנה החילוק אם הברכה לכה" גים אמורה בפסוק ,ואברכה מברכיךי או בפסוק .ואני אברכם" מבואר בח" סידות *, בהקדם ההבדל שבין ברכה
66 ואף שכתבו התוס' (חולין שם -- דיה והקב"ה) : .ולרייי לא איצטריך קרא להכי דפשיטא דמסכים כיון שצוה להם לברך" -- הרי זה גופא צריך ביאור : למה לר"ע אין זה פשיטא כיון שציוה לברך 1! וכמו שהקשה בפ" הרי"ף על עִין יעקב בחולין שם.
1) ובפרט שענין זה נוגע גם להלכה, כמ"ש הצ"צ (בפס"ד ע' שהמ, ד) בביאור מיש אדה"ז (שו"ע סי' קכה ס"א) ,שגם הם (הכהנים) בכלל הברכה שנאמר ואני אברכם כלומר לכהנים" -- ד,בשלמא לר"י כהנים הם ככלל בורכה זו ממש דב"כו וכדפרש"י פא"ט שמתברכים עם השא, ועיכ הם מן המנין, אבל לר"ע דנפקא ליי מואברכה מברכיך אבל לא מב"ם, א"כ ייל זאינם מן המנין".
6) "ה אריב"ל תרכ"ט,
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב לקו"ש ח"י ע' 37
- תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א לקו"ש ח"י ע' 37
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.