35

והביאור : א) העלה נלקח ממקום גי* דולו (לא שהי' צף ע'פ המים וכיו"ב), ב) לקיחת עלה זית מהאילן שלו נקראת <חטף", כי היא ע"י חטיפה דוקא - בחוזק -- כי אילן חזק הוא.

וא"ו. ע"פ הנ"ל יומתק עוד ענין בפרש"י:

עה"פ *י ,וישבו המים" פרש"י +כמו כשוך חמת המלךיי ל' הנחת חימה", ופירשו המפרשים יי שמקורו של רש"י הוא מהמבואר בזבחים:י .ברותחין קלקלו וברותחין נדונו דכתיב הכא וישוכו המים וכתיב התם וחמת המלך שככה". אבל אם כוונת רש"י כהנ"ל, אי"מ השינוים: א) בגמ' מפרש שהמים היו רותחין, משא"כ רש"י מעומיט דבר שעפ"ז הוא העיקר, שנדונו ברותחין. והרי אדרבא -- אם הש"ס צריך לפרש כוונתו בפי' תיבת ,וישוכו", כ"ש שרש"י הו"ל לפרש. ב) רש"י מוסיף .לי הנחת חימה".

ומזה מובן שכוונת רש"י אינה שה" מים היו רותחין, כ"א ש,וישוכו וגו'* הפי' ,לשון הנחת (ושקיטת) חימה* (ולא רתיחה). היעו הנחת ה;ויגברו (המים)" *י, ולשיטת רשיי בפשש"מ לא היו המים רותחין'י.

אינו דומה עלה שנכבש במים קרוב לשנה לעלה חרש, וכדלעיל בפנים.

68 פרשתנו ח, א.

9 אסתר ב, א.

0) וראה מפרשים עה"פ ו, יד.

1 קג ב.

2 בגו"א (ח, א) כתב שכונת רשלי ש,וישוכו* קאי על הקב"ה, אבל בפשטות קאי על המים כמפורש בכתוב .וישוכו המים", וכמו שפי' הוא עצמו ( יד

3) *אולי י"ל מכיון שאין רש"י מפרש דעתו בזה בפירוש, ישנו מקום לומר גם להיסך -- כבלקו"ש ח"ה ע' 51 הערה 32 [וכדרכו של רשלי בפירושו עה"ת להביא

נח'ג

וי"ל טעמו דרש"י בזה: א) אין הכרח בפשש"מ להוסיף נס שהיו מים רותחים. ב) על פי פשוטו של מקרא: איך נתקיימה התיבה** במים רותחין **.

זה מ,יינה של תורה" שבענין הנ"ל :

בכו*כ מקומות ב' פירושים ושיטות ויותר, וגם סותרים זל"ז וכו']. ולהעיר מפרש"י (ו, יד) שכותב רק ,חוזק המים" ולא ,רות" חים". ועדיז. (ז, יב)י

4 וכמו שהקשה בזבחים (שם) ,תיבה היכא סגיא", וכן מוכח הוא ממה שפרש"י עה"פ (לך יד, יג) ,ויבא הפליט"* -- ,ומדרש ב"ר זה עוג שפלט מדור המבול כו"", ואם המים היו רותחין איך פלט, וכמו שהקשה בגמ' (שם) ,ועוד עוג מלך הבשן היכא קאיי. ומה שתירץ בגמ' ,אלא נס נעשה להם שנצטננו בצידי התיבה" -- אין רמז "ו בכתוב,. אבל בתיב"ע (לך שם) מפרש שישב עוג על התיבה וכיסוי על ראשו:

5 לכאורה יש להכריח כן גם ממה שפרש"י (ז, כב) ,ולא דגים שבים", אבל ראה רמב"ן (שם, כג), ועוד.

ומ"ש רשיי (ח, ב) ,שנשתיירו מהם אותן שיש בהם צורך לעולם כגון חמי טבריא וכיוצא בהם"* -- י"ל שאין הכוונה שחמימותן באה מחמת המבול, כ"א כפשש"מ -- שהחידוש במעינות הי' רק זה ש;נבקעו* (וגם כשהיו המים מתחת לארץ היו חמים מער קרא), ומכיון שנפתחו המעינות בעת המבול, נשארו פתוחים מפני הצורך כבהם לעולם *. ואדרבא : מפרש"י זה ראי" להמבואר בפנים (שלא היו רותחים), כי אם כל המים היו רותחים הרי אין החידוש רק בזה ש,אותן שיש בהם צורך לעולם" נשתיירו, כ"א שכיון שישנו צורך לעולם במעינות רותחים, לכן נשארו (כמה מהמעינות שנפתחו בעת המבול) רותחים.

וציע מפרש"י (ו, יד) : ,ע"ש גפרית שנגזרו עליהם להמחות בו" (וראה פרש"י וירא יט, כד)