50
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(א) "מטורח הבהמות והחיות"*. (ב) "ויש אומרים שאיחר? מזונות לארי והכישו*. ועליו נאמר: הן צדיק בארץ ישולם"?*.
בכך אין מובן: א) לשם מה מביא רש"י את שני הפירושים?
ב) מהי ההוכחה, גם בדרך הפשט, שדוקא אריה הכישו?
ג) במדרש נאמר "שהה מזונות...". מדוע משנה רש"י ואומר "שאיחר"3?
ד) מדוע מוסיף רש"י בסיום "ועליו נאמר הן צדיק בארץ ישולם": והרי רש"י מתכוון לפרש את המלים "אך נח" שבפסוקנו, ולא לבאר פסוק ממשלי. מהו ההסבר שנתוסף למלים "אך נח" על ידי הקביעה שהפסוק "הן צדיק בארץ ישולם" נאמר לגבי נח?
נה גב
ת. רק נח ט*פל באריי ואיחר בהאכלתו
ההסבר לכך הוא:
מובן, שמצב של "גונח..." עלול להיגרם על ידי העבודה בתיבה: הטרחה הרבה בטיפול בבהמות ובחיות גרמה לכך, או שחיה גרמה נזק זה עקב איחור בהאכלתה?:.
אך אין מובן: בני נח כבר היו אז כבני מאה שנים, ובודאי אף הם עסקו בטיפול בבהמות ובחיות, ובמיוחד שם "שהוא צדיק", ובמיוחד מפני כיבוד אב*:, הרי בודאי סייעו בני נח (ולפחות שם ויפת) לאביהם בעבודתו*. וקשה: אם כן: מדוע היה רק נח "גונח וכוהה דם"%?
הערות
- 1. כי בעל מום אינו עובד עבודה, ומפשטות הכתוב (ח, כ) מוכח שנח עצמו הקריב ולא שהקריב שם בנו תחתיו כבתנחומא שם.
- 6. ראה מדרש אגדה עה"פ.
- 7. להעיר ממש"נ: ואתה נותן להם את אכלם בעתו (תהלים קמה, טו) וראה חדא"ג כתובות סז, ב.
- 8. תנחומא שם. מדרש אגדה שם.
- 5. במדרשים אלו "הכישו ארי" הוא פירוש באך. אבל כוונת רש"י בזה הוא לבאר עוד סיבה למה נח הי" גונח כו' (כנ"ל הערה 25). וראה חדא"ג מהרש"א סנהדרין לח, ב ד"ה אא"כ נמלך כו'.
- 9. משלי יא, לא.
- 0. תנחומא שם.
- 1. במדרש אגדה, הלשון: איחר. אבל אכתי צריך ביאור, מדוע מעתיק רש"י הלשון שבמדרש אגדה, ולא הלשון שבתנחומא - שרש"י מביאו בכו"כ מקומות (וקדום אליו ומצוי יותר).
- 9. שיחות ₪
- 2. בתנחומא שם (וכ"ה בב"ר ספל"ב ועוד) שהי' גונח וכוהה דם "מן הצינה". אבל עפ"י דרך הפשט א"א לפרש כן. כי מכיון שמי המבול (שמסביב להתיבה) היו רותחין [סנה' קח, ב. וש"נ. וכ"ה גם עפ"י דרך הפשט - ראה פירש"י ו, יד: "על שם גפרית"; ח, א: "וישכו - כמו חמת המלך שככה""*], הרי א"א לומר שבהתיבה שרר קור כזה שנח יצטנן ועד שיהי' מזה גונח וכוהה דם. אבל ראה לקו"ש ח"י ע' 35 ובהערה 43 שם.
- 3. רש"י ס"פ בראשית (ה, לב).
- 4. שהי' גם קודם מ"ת (ראה פירש"י ס"פ נח) ושם ויפת נשתבחו בזה (נח ט, כג).
- 5. ראה גם סנהדרין שם: צער גדול הי" לנו כו' האכלנוה כו'. וראה גם תנחומא שם: כל אותן י"ב חודש לא טעם טעם שינה לא נח ולא בניו שהיו זקוקין לזון כו'.
- 6. אין לומר שהמיעוט שהי' בבניו מרומז ב"אך... ואשר אתו בתבה" - כי "אשר אתו בתבה"
- 15. *) בגו"א שם, שכוונת רש"י ש"וישוכו" קאי על הקב"ה. אבל בפשטות, קאי על המים (וכמפורש בכתוב: "וישוכר המים"). וכמו שפירש הגו"א עצמר ה יד. וראה גם ברא"ם שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.