34

4 לקוטי

מהזמן שהאילן זית לא הי' מכוסה עוד במים והתחיל להצמיח עד שצמח העלה שהביאה היונה.

ומובן שידע נח עי"ז עקלו המים מעל הארץ.

ומובן ג"כ דיוק הכתוב ;עלה זית* -- בי זה+* מתרץ מנין לקחה היונה את העלה: מאחר שאילן הזית חזק הוא ביותר, לכן נשאר קיים, בהקדם התחיל להצמיח וכו'.

ומתורץ עפ"ז ג"כ הא דיש להקשות : איך ידע נח ע"י עלה זית שקלו המים, והרי אפשר שמצאתו ע"פ המים * -- וע"פ הנ"ל שהי' עלה שצמח אחר המבול, הרי פשוט שהיכר גדול יש בין עלה ששרוי וכבוש במים קרוב לשנה, לעלה שצמח מחדש.

ה. ולהמתיק הנ"ל (שגם בן חמש כשיראה עלה זית -- יבחין שחזק הוא)

הרי דרך רש"י בפירושו עה"ת לבאר כל דבר בפירוש וכו' וגם בנדו"יד הו"ל לפרש שאילן זית חזק הוא וכו' ככל הנ"ל 1

וי"ל שלפרש"י מפורש הוא בכתוב :

<והנה עלה זית) טרף בפי"" (פיי רש"י) ,טרף -- חטף",

אין רש"י מפרש תיבת ,טרף* באופן אחר -- לפי שפי' זה מתאים יותר ע"ד הפשט" --

4) עפ"ו (שאין מוכרח לומר שהביאה העלה מא"י) עוד הוכחה שירד המבול בא"יי ני אל"כ ,האיך ידע נח בהבאת העלה שקלו המים הי' לו לספק שמא מארץ יש" ראל הביאתו* (חזקוני כאן).

5 ראה ובותנו בעה"ת, פי'" ריב"א, רעיב, חזקוני ועוד.

66 וכמ"ש הרא"ם : ,לא מלשון הריגה" (כבמד"ר שבהערה 4). בס' הזכרון (להר"א

היינו שהכתוב מדגיש שחטפה העלה (מן האילן יי), דלכאורה הול"ל והנה עלה זית בפי''1

בקראט הלוי) : ,משום דלא שייך בעשבים ובאילנות לשון טויפה אלא בבע"ח". ומ*ש בתרגום אונקלוס ע"פ .ובשר בשדה טריפה" (משפטים כב, ל) -- ובשר תליש מן חיוא" (וראה טור הארוך כאן בפירושו הב') -- הרי רש"י לא פ" כן שם

ומוכן למה אאל"פ בפשוטו שהוא מלשון מזון (כ"א כהדגשת רש"י שזהו ,מדרש אגדה"), כי (בפשטות) מובן מעצמו שהעלה הוא מזון ואייצ להוסיף ,טרף* (משאיכ לפלי המ"א, שהכפלת הענין אומרת דרשני : אמרה כו').

ברבותינו בעה*ת כתבו שפירושו סמדר, והוא מלשון הכתוב (יחזקאל "פיז ט) .כל טרפי צמחה יבש* (וראה גם מלבי"ם כאן ושם שטרף הם העלים הלחים), ומזה ידע נח שנטלתה מאילן -- אבל א"א לרש"י לפרש כן, כי רש"י פ'" ביתזקאל שם : ,טרפי -- עלי" (סתם), וא*כ ה"ז כאן כפל לשון [וראה ראב"ע כאן : ,י"א שהיא מלה מוכפלת בטעם כו'*, וראה בטור הארוך בפי' הד': ,וי"מ כמו כל טופי צמחה שהם העלים והם כפל מלה"].

בריביא עה"פ פי' (בפי' הב') ש,טרף" פי' ,חדש" בערבי, ולכך ידע נח שלקחתו מאילן -- אבל מובן שאי"ו ע"פ פשש"מ:. וכיה בנוגע להפי' בצפעינ ש,טרף" פּ' ,רבוע" (עייי"ש).

וצ"ע אם מ"ש התרגום אונקלוס כאן ,תביר" מתאים עם פרש"י ,חטוף* (וראה טור הארוך כאן בפי' הג').

וראה תורה שלימה כאן,

ז3) הריב"א (בפי" האי), הרע"ב, הד חזקוני ועוד כתבו שהפי' הוא שהעלה עצמו הי" קרוע וחטוף. וכוגנת הכתוב בזה לתרץ הקושיא שבפגים -- איך ידע נח שקלו המים והרי אפשר שלקחתו מע"פ המים -- שמכיון שהי' קרוע ידע גח שלקחתו מאילן, כי אם הי" ע"ם המים הי" שלם, אבל אי"ז מובן : וכי אי אפשר שיהי" ע"פ המים עלה קרוע, ומהו ההכרח שוהו מאילן. ולאידך גיסא : בלא"ה אפשר להכירו, כי