33

מהי ההוכחה על זה ע"י עלה של זיתי והרי אפשר שעלה זה לוקח מאילן שעל הר גבוה (ובפרט שהתיבה הייתה בהר גבוה) ומראש האילן, ובגובה זה כבר לא היו מים זמן רב -- לפני הזמן דוידע נח גו'.

ב) למה הביאה עלה של זית דוקאי ולא של אילן אחר? ובפרט שמדייק הכתוב לומר (לא ,עלה" סתם, אלא) ,עלה זית"*י -- מה נפק"מ איזה " עלה הביאה זי1

והביאור בזה :

בכ"מ בדברי חז"ל*: מבואר שהזית הוא אילן חזק ביותר. וגם ע"ד הפשט כן הוא, כי בדבר שבמציאות אין לחלק

(לא פששימ). ג) באם כוגנת רש"י לתרץ ,זית" שבכתוב הו"ל להעתיק גם תיבה זו מהכתוב -- שמזה מובן שכוונתו לפרש דיוק הכתוב ,בפי'" (שהועתק בפרשיי), ולא ,ותבוא אליו גו' ותביא עלה זית טרף וידע גו'".

₪) תוספתא ב"מ פ"ב, ח. ובמקומות שנסמנו בצפעיג עה"פ.

בין הלכה להפשט יי. וכשהתלמיד (בן חמש למקרא) יראה זית -- תיכף יבחין שחזק הוא. ולכן מקום לומר ע"ד הפשט, דאף שהי' מבול חזק ובו', מ"מ מכל אילני זית = שבעולם, נשארו עכ"פ אחדים מהם '

אמנם, לאידך גיסא. אין מסתבר כלל -- שהעלים של האילן אף שגם הם חזקים יי, נשארו במציאות וציור דעלה זית לאחר כל משך זמן המבול ושהי' באופן דויגברו המים, והעלים היו מכוסים (ושרויים) במים כו"כ חדשים רצופים !

ומוכרח לומר שהעלה זית שהביאה

היונה הי' עלה:י חדש*9 שצמח - לאחר המבול וכעבור זמן מספיק --

3 אבל אין לומר בפשש"מ כמ"ש האברבנאל (וכותב ע"ז: הגראה לי מדרך הפשט) ,שמעת שגראו ראשי ההרים גמצאו שמה ענפי זית הרבה שהיו צפים ע"פ המים וכשיבשו ראשי ההוים בהיות שם הארץ לחה ורעננה מאותם הענפים שנכנעו בבטן האדמה בארבעים או בחמישים יום שורשו וצמחו ויציץ ציץ ומשם לקחה היונה העלה זית שהביאה בפי'* -- כי אין מסתבר שאילן חרש יגדל מענף שהשריש כו' ויצמיח עלים במשך זמן קצר כזה. וגם : עפ"ז למה הביאה (ומה נומע לידע שהביאה) עלה של זית דוקא. והרי זה הי" אפ"ל בכל העלים.

*33) ראה ריב"א כאן ולקמן הערה 436