25
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לומר שמלמעלה יביאוהו לידי ראיית רע במישהו לשווא -- אלא שבודאי
יש בזה הוראהיי והודעה והיא -- שהרע נמצא ברואה עצמו ועליו לתקנו.
והטעם למה צ"ל ההוראה באופן מסובב כזה -- להיוודע מהרע שלו ע'י אמצעות חברו -- ולא באופן ישיר! -- הרי זה משום ש,על כל פשעים תכסה אהבה":י (ואהבת עצמו מכ"ש), ו,כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו":י, ולכן הדרך להביא את האדם לידיעת חסרונות שלו, הוא ע'י שיזמינו לו לראותם בזולתו''י, והזדמנות זו, בעת שהוא ,רואה" (בחבירו) פחיתות החסרונות והרע, מעוררת בו התבוננות במצבו הוא: וכאשר יתבונן היטב במצבו ,אליבא דנפשי'", יבוא להכרה שהחסרונות שראה הם באמת חסרונות של - אשר ,כל הנגעים (שה)אדם רואה (ב)חוץ (הרי זה תוצאה) מנגעי עצמו".
ד. אמנם עדיין יש להקשות: תפ" קידו של איש הישראלי, הוא לא רק לפעול זיכוך ועלי' בעצמו, אלא גם לפעול בחבירו, וכמש"נ הוכח תוכיח את עמיתך ואפילו מאה פעמים " --
1 וכתורת הבעש"ט, רואה או שומע -- הוראה (,היום יום" ע' נב)
וא"כ: מי יאמר שהכוונה בזה שמלמעלה הראוהו את הרע של זולתו הוא בכדי שיראה ויוודע שאותו הרע נמצא בו ואשר עליו לבערו: הרי יתכן לומר כפשוטו, שהכוונה באמת היא להראותו את ה,רע" של חבירו -- בכדי שהוא, הרואה, יוכיחו ויעזור לו לתקן ולהטיב דרכו?
יתירה מזו: כמדובר כמה פעמים *', בנ"י אינם בבחינת .אמצעי* שעל ידם תושלם הכוונה העליונה בענין אחר -- דהיינו שנאמר שתכלית הכוונה נמצאת בענין שמחוץ להם (כמו כל שאר עניד ני הבריאה, כולל עולמות עליונים *', שאין הם עצמם תכלית בריאתם, אלא <בשביל ישראל ובשביל התורה" *:) -- אלא שבני ישראל עצמם הם תכלית הכוונה. וכמו שהוא בנוגע כללות ישראל, כן הוא בנוגע לכל אחד מהם בפרט: לא יתכן לומר שיהודי אחד רק ,ישמש אמצעי" לד יהודי חבירו; כי תכלית הכוונה הוא גם בכל אחד ואחד במיוחד *י.
זו) ועד, שגם בחי' האור ,שהוא גילוי העצמות, ולא רק גילוי מן העצם", הכונה בגילוי זה היא -- בשביל נש"י (ראה ד"ה העושה סוכתו תרצ"ט פ"ב).
ומה שאמרו (חולין צב, א) ,עלין שבה אלו עמי הארץ . . . דאלמלא עליא לא מתקיימין אתכליא" -- הכונה בזה היא
[לא שהתכלית של עמי הארץ היא רק
בשביל הת"ח ולא בהם עצמם (בדוגמת אוה"ע, להבדיל, שהם טפלים לישראל) ב"א]
הערות
- 1. שכל מה שאדם היא בעבודתו
- 2. משלי ין"ד, יב.
- 3. נגעים פ"ב מ"ה. והכוונה כאן היא -- בפירוש המאירי לאבות (פ"א מ"! -- הובא גם במדרש שמואל שם, וכ"ה בד"ה איש על דגלו ש"ת פ'"ג. ואהבת תש"א פטלו) -- בנוגע ל,נגעים" רוחניים, ש,נגעי עצמו" אינו רואה אותם ל,נגעים" וחסרונות כלל.
- 4. וע"ד המבואר במק"א (ראה לקו"ש ח"ד ע' 1207. וש"נ) שכשווצים שאדם יפסוק הדין על עצמו, עושים זה בתחבולה -- ט"י שפוסק הדין על זולתו.
- 5. ב"מ לא, א
- 6. בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 246. ח"ו ע' 236.
- 8. נסמן לעיל ע' 12 הערה 33.
- 9. ראה סנה' לז, א (במשנה): כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם.
- 9. שע"י שהם מקיימים את הת"ח, הפ מתעלים ונכללים בבחיי הת"ח (וע*ד המבואר
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל לקו"ש ח"י ע' 25
- מאמרים מלוקטים בס"ד. יום שמחת תורה ה'תש"מ לקו"ש ח"י ע' 25
- מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל לקו"ש ח"י ע' 25
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.