25

לומר שמלמעלה יביאוהו לידי ראיית רע במישהו לשווא -- אלא שבודאי

יש בזה הוראהיי והודעה והיא -- שהרע נמצא ברואה עצמו ועליו לתקנו.

והטעם למה צ"ל ההוראה באופן מסובב כזה -- להיוודע מהרע שלו ע'י אמצעות חברו -- ולא באופן ישיר! -- הרי זה משום ש,על כל פשעים תכסה אהבה":י (ואהבת עצמו מכ"ש), ו,כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו":י, ולכן הדרך להביא את האדם לידיעת חסרונות שלו, הוא ע'י שיזמינו לו לראותם בזולתו''י, והזדמנות זו, בעת שהוא ,רואה" (בחבירו) פחיתות החסרונות והרע, מעוררת בו התבוננות במצבו הוא: וכאשר יתבונן היטב במצבו ,אליבא דנפשי'", יבוא להכרה שהחסרונות שראה הם באמת חסרונות של - אשר ,כל הנגעים (שה)אדם רואה (ב)חוץ (הרי זה תוצאה) מנגעי עצמו".

ד. אמנם עדיין יש להקשות: תפ" קידו של איש הישראלי, הוא לא רק לפעול זיכוך ועלי' בעצמו, אלא גם לפעול בחבירו, וכמש"נ הוכח תוכיח את עמיתך ואפילו מאה פעמים " --

1 וכתורת הבעש"ט, רואה או שומע -- הוראה (,היום יום" ע' נב)

וא"כ: מי יאמר שהכוונה בזה שמלמעלה הראוהו את הרע של זולתו הוא בכדי שיראה ויוודע שאותו הרע נמצא בו ואשר עליו לבערו: הרי יתכן לומר כפשוטו, שהכוונה באמת היא להראותו את ה,רע" של חבירו -- בכדי שהוא, הרואה, יוכיחו ויעזור לו לתקן ולהטיב דרכו?

יתירה מזו: כמדובר כמה פעמים *', בנ"י אינם בבחינת .אמצעי* שעל ידם תושלם הכוונה העליונה בענין אחר -- דהיינו שנאמר שתכלית הכוונה נמצאת בענין שמחוץ להם (כמו כל שאר עניד ני הבריאה, כולל עולמות עליונים *', שאין הם עצמם תכלית בריאתם, אלא <בשביל ישראל ובשביל התורה" *:) -- אלא שבני ישראל עצמם הם תכלית הכוונה. וכמו שהוא בנוגע כללות ישראל, כן הוא בנוגע לכל אחד מהם בפרט: לא יתכן לומר שיהודי אחד רק ,ישמש אמצעי" לד יהודי חבירו; כי תכלית הכוונה הוא גם בכל אחד ואחד במיוחד *י.

זו) ועד, שגם בחי' האור ,שהוא גילוי העצמות, ולא רק גילוי מן העצם", הכונה בגילוי זה היא -- בשביל נש"י (ראה ד"ה העושה סוכתו תרצ"ט פ"ב).

ומה שאמרו (חולין צב, א) ,עלין שבה אלו עמי הארץ . . . דאלמלא עליא לא מתקיימין אתכליא" -- הכונה בזה היא

[לא שהתכלית של עמי הארץ היא רק

בשביל הת"ח ולא בהם עצמם (בדוגמת אוה"ע, להבדיל, שהם טפלים לישראל) ב"א]