20

20 לקוטי

הם הקושיים בשני פירושים אלו שבשבילם הוזקק רש"י להביא שניהם'? ובמה קרוב יותר הפי' הראשון לפשוטו של מקרא מהפי' השני ?

ד) עפ"י הכלל האמור (דבכל אחד מפירושיו מיישב רש"י מה שקשה לפירוש השני) מובן, דכאשר יש קושיא לשני הפירושים, ויש פירוש שלישי המיישב קושיא זו, יביא רשי גם את הפירוש השלישי [אף אם גם בפי' זה ישנו דבר הקשה -- ועוד קשה יותר מהקושיים שבב' פירושים הראשונים, שלכן יבוא פי' זה ברש"י כפירוש שלישי] י.

ועפ"ז בנדו"ד ; כיון שלב' הפירושים קשה כנ"ל, דאיך האירו חלון א' ואבן טובה א' את כל התיבה -- מדוע לא פרש"י (כפירוש החזקוני ד),צהר* מלשון ,יצהר? -- שמן: וכוונת הכתוב היא, שנח יביא שמן לתיבה. בכדי שיוכל להדליק בה נרות להאירה :י1

ב א

ואף את"ל שדוחק לפרש ,צהר" מלד שון ,יצהר"; וגם קשה לשון הכתוב ,צהר תעשה לתבה" -- אבל לאידך, הרי דוקא לפירוש זה תתיישב התמיי האמורה. ועכ"פ, הו"ל לרש"י להביאו כפירוש שלישי!+

ב. לקמן עה"פיי ,ויום ולילה לא ישבותו" פרש"י: ,מכלל ששבתו כל ימות המבול שלא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה". ועפ"ז תמוה ביותר -- כמו שהקשה הרא"ם *י, ,מה תועלת חלון התיבה אם לא הי' אור בכל יום מימי המבול!!*

והנה, מפרשי רש"י:י תירצו, דכד וונת ,לא שמשו המזלות" היא לתנועת הגלגלים, היינו שכל ימות המבול נתבטל היקפם וסיבובם, אבל הי' קצת אור בעולם.

אולם כבר נתבאר כמ"פ שרש"י כתב פירושו בסגנון ברור, באופן שגם בן חמש (למקרא) לא יטעה בכוונתו. ובנדו"ד: פירוש הפשוט של דבריו ,מכלל ששבתו . . . שלא שמשו המזד לות" הוא, שלא עשו שימושם ותפקידם -- ,להאיר על הארץ":י, ולא רק שנתבטלה תנועת הגלגלים.

לכאורה יש מקום לתרץ קושיית הרא"ם, ולפרש שנכוונת רש"י (ע"ד

1 פרשתנו ח, כב.

בטור הארוך תירץ דלמ"ד חלון ,הוצורן לחלון לכמה דברים וכן מצינו לבסוף שהוצרך לו בשליחות העורב כןו'" -- אבל לכאו? מזה שהציווי הי' ,צהר תעשה" מוכח שבעיקר הי' בשביל אור (ראה לקמן סיג).

3 שפ"ח ומשכיל לדוד שם.

4 בראשית א, טוה