348

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

4 חוברת י"ט כסלו ע' 5. לקוייד ח'א פג, א. וראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 37 ואילך ובהמצויין שם.

6 ראה מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר - בהתמים ח"ב ע' נו ואילך". ,היום יום" כז אייר, לקו"ד שם מא, ב. וראה בארוכה לקו"ש ח"ד ע' 1136 ואילך.

66 ראה בארוכה מכתב הנ"ל.

ד ואף שהבעש"ט הי' משבח ומפליא דוקא עבודת אנשים פשוטים, וכידוע תורת הבעשי"ט (סה"ש ש"ת ע' 133) בענין מה שתפלין של יד קודם לתשייר, שזהו לפי שהעבודה וקבלת עול של אנשים הפשוטים היא נעלית יותר מהעבוחה של בעלי מוחין בידיעת והשגת התורה -

הרי מזה עצמו שביאר מעלת אנשים הפשוטים בזה שהם תפלין של יד, מובן שגם מעלתם של אנשים הפשוטים -- שייכת וקשורה בענין התורה שבהם, שהרי תפלין הו"ע המוחין (אלא שתש"ר הוא מוחין דז"א ותש"י הוא מוחין דמל' -- כדאיתא בכתהאריז"ל ע"ד תפלין. ו,תש"י הם תש"ר דרחל" (סי' האריז"ל)), תורה, וכידוע (ראה בארוכה דייה איתא במדרש תהלים תרנ"ג -- נדפס בסה"מ תש" ע' 271) כביאור מרז"ל (מדרש תהלים עה"פ (א, ב) כי אם בתורת ה' חפצו) קיימו מצות תפלין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה.

68 וכמובן גם מהלשון (המובא לעיל בפנים) ,שני המאורות הגדולים" -- (מאור -- מקור האור) ואין אור אלא תורה (תענית ז, ב).

6 ראה לקו"ש ח"ו ע' 312. ח"ז ע' 266069. ח"ח ע' 35255, 365767.

10) ראה המשך מים רבים תרל"ו בסופו ,מאחר שהתורה כו' בה וע"י גבה"ע כמארז"ל במשנה כו' בזוהר כו' ת"ח העוסקים בתורה גורמים בגינו של עולם שיה" כמו שנברא בשימיב, יפה בעתו".

1) אין סתירה לזה ממ"ש באגה"ק סי' ט' ש,כל עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא היא עבודת הצדקה" -- כי מ"ש באגה"ק שם הוא בנוגע להקמת .סוכת דוד" שנפלה .ער בחי' רגלים ועקביים בחי' עשי'". אבל בנוגע לכיבוש העולם (גם קודם לזמן הגאולה), הרי זה נעשה בעיקר ע"י לימוד התורה. וכמבואר בארוכה בשיחת ש"פ פינחס (נדפסה בלקו"ש ח"ח ע' 352), שאף שבירור העולם, שיהי' דירה לו ית' [שזה

הערות

  1. 1. *) ובאגרות קודש שלו ח"ב ע' שסב ואילך. המו"ל.

מצוטט ב־3 עמודים

  1. כתר שם טוב צב לקוטי שיחות ח"ט ע' 348
  2. לקוטי שיחות 365 לקו"ש ח"ט ע' 348
  3. לקוטי שיחות 43 לקו"ש ח"ט ע' 348

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.