338

וכמו שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שפעם הי' ח"י אלול מהחגים הנסתרים ואדמו"ר ה,צמח צדק" גילה את החג לבניו הצדיקים וכ"ק אדמו"ר מהריש היי רגיל לומר תמיד -- או בח"י אלול גופא כשחל בשבת או בשבת שלפני ח"י אלול -- מאמר של רבנו הזקן, ואח"כ נתפרסם ,ח"י אלול" לחג ומועד גלוי.

וזה נותן כח לכל אחד, שהענינים שבפנימיות -- יכולים להשיגם בגילוי, וכאמור שח"י אלול מכניס חיות באלול ובעבודה של אני לדודי ודודי לי, וממשיכים מזה חיות על כל השנה בענינים הרוחניים ובמילא זה מתגלה גם בענינים הגשמיים, בבני חיי ומזונא רויחי.

ג. בשנת תרצ"ז סיפר כ"ק מו'"ח אדמו"ר שאביו הרבי (מהורשייב) ג"ע התיגע פעם מאד באחד ממאמרי אביו אדמו"ר מהר"ש. ומשום כך לקחו אביו אתו להיכל המשיח. -- הי' זה בח"י אלול תרג"ב -- והוא -- הרבי ג"ע -- שמע שם שבע תורות מהבעש"ט.

הרבי (מהורש"ב) נ"ע חזר כל התורות בלשון וכ"ק מו"ח אדמו"ר חזר אז -- בשנת תרצ"ז -- רק על תוכן התורות.

התורה הראשונה שאמר מורנו הבעש"ט אחרי קבלת שבת. היתה:

.והי" כי תבוא אל הארץ גו'"* -- ארץ מלשון מרוצה, כי בתיבת ארץ יש שני פירושים: א) כדאיתא במדרש' למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה. וארץ לשון מרוצה, ,והי' כי תבא אל הארץ" -- כשתגיע להרצון ומרוצה אשר וגו' נותן לך שהוא מתנה מלמעלה בירושה בכל אחד מישראל -- צריכה להיות העבודה של ,וישבת בה" -- להביא הדברים בהתישבות שולקחת ושמת בטנא" להלביש אורות בכלים, .והלכת אל המקום" הוא ענין ההשגחה פרטית, יהודי כשהוא הולך ממקום למקום אין הוא בעצמה אלא ההשגחה העליונה מוליכה אותו, והכונה היא ,לשכן שמו שם" לפרסם אלקות בעולם.

אחרי תפלת ערבית חזר מורנו הבעש"ט שנית על תורה זו והוסיף:

,והי" כי תבוא גו'" -- בכדי שתגיע לרצון כו' זהו ע'י -- ..לשכן שמו שם" -- מסור נפשך על פרסום אלקות, עַ"י עשיית ברכה ואמירת פסוקי תהלים.

מדבריו אלה של מורנו הבעש"ט שלשכן שמו שם זהו ע'י ברכה ופסוק תהלים, מובן שענין זה שייך לכל אחד ואחד, כי לעשיית ברכה ואמירת פסוק תהלים, יש לכל אחד שייכות.

וכך מובן גם מאופן אמירת התורה. שתי התורות הראשונות הנ"ל -- כפי שסיפר כ"ק מו"'ח אדמו"ר -- נאמרו ע"י מורנו הבעש"ט בהקהל. בנוכחות

6 זבוים כו, א. ₪ ביר פ"ה, ח.