277

וע'"פ סיפור תורתינו (שגם סיפור התורה הוראה היא) (סוכה לב, ב), רב אחא ברי' דרבה מהדר וכו' הואיל ונפיק מפומי' דרב וכו', ובפרט שבנדון דידן הרי יש גם הענין דעשיית ברכה שכמה שקו"ט בזה, והעצה היעוצה הכי פשוטה לצאת מספק ברכה שלא ליכנס לכל שאלה זו, וק"ל, מובן מכל האמור באופן שלא לבוא לידי מחלוקת, שהרי גדול השלום, וכל התורה לא ניתנה אלא לעשות שלום בעולם.

(ממכ' ט' ניסן תש"כ) 70

. . . במ"ש אודות אחיו שי' המגיע לעול מצות בשילהי שתא, ויש לו נטי' לדרך חב"ד, ושואל אם לשנות מנהגיו עד עתה -- לנוסח אר"י וכו', וגם אבותיו שי' מסכימים לשאלה זו ולהנהגתו מתאים להמענה.

לדעתי יתחיל בזה מיום קבלת עול מצות. ובתור הכנה -- איזה זמן לפני זה, ולהעיר מתשובות האחרונים * שמותר לשנות מאשכנז לספרד (ולא להיפך), שעפ"י זה מובן שכן הוא גם מנוסח ספרד לנוסח האר"י (ולא להיפך) ונוסח רבנו הזקן. ובפרט שידוע שהנהיג רבנו הזקן [בעל התניא -- פוסק בנסתר שבתורה -- והשו"ע -- פוסק בנגלה שבתורה] -- מנהגיו ועניניו בעיירות ובחוגים שעד אז נהגו אחרת. וק"ל.

במה שמסיים במכתבו בענין החזרת הפנים בברכת כהנים -- יש לברר מנהג אנ"ש באה"ק ת"ו, שבטח יש להם קבלה מחסידי חב"ד הראשונים שבאו

לאה"ק ת"ו עוד בימי אדמו"ר האמצעי ... (ממכ' כ' תמוז תשי"ז)

. . . אף שענין השם תופס מקום חשוב בתורה ובמנהגי ישראל, שמזה מובן שגם בהנוגע לשמות בהכ"נ -- צריך לדייק בזה, בכל זה מובן שעוד יותר נוגע נוסח התפלה שמתפללים בו בבית הכנסת,

והנה האריכו בכמה שו"ת האחרונים בהנוגע לשינוי הנוסח, ומסקנא האחרונה היא, שאפשר לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד, אבל לא מנוסח ספרד לאשכנז. ומזה מובן ג'כ, עד כמה נוגע שיהי' דוקא נוסח אר"י שהוא עוד בדיוק נוסף בנוסח ספרד עצמו. ובפרט נוסח רבנו הזקן שהוא הנקרא עתה נוסח האריז"ל, שרבנו הזקן בירר מכמה נוסחאות -- ועל פי המסופר בין זקני החסידים בדורות שעברו, שבעת שקבע וכתב הסידור שלו, ביררו מששים סידורים נוסחאות שונות. ולכן לדעתי גם בשם שני בתי כנסיות המאוחדות צ"ל התיבה נוסח האריז"ל -- בכדי לקבוע העיקר, שהוא נוסח התפלה כנ"ל. ויה"ר שיצליחו לקבוע בכל המתפללים -- שהתפלה תפעול פעולתה בכל שעות היום. וכוונתי כפשוטה, שהברכה הראשונה בבקשת צרכיו