237
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
6 לקוטי
וזאת הברכח ג
א. "וזאת הברכה" נקראת בשמיני"עצרת
כותב הרמב"ם' (על פי המשנה והגמרא?), שבכל יום טוב קוראים בתורה "בענין המועד", כי "משה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו".
בהמשך להלכה זו הוא ממשיך ואומר "ומה הן קורין", ומפרט איזו פרשה נקראת בכל חג ומועד. בפירוט קריאת התורה בימי הסוכות, הוא אומר: "וביום טוב אחרון קורין כל הבכור... ולמחר: קורין וזאת הברכה".
מכך מובן, שהסיבה לקריאת פרשת "וזאת הברכה" ביום טוב שני של שמיני עצרת, היא
[לא רק כדי לקשר את "סוף כל המועדות" אל "ברכת משה רבינו שבירך את ישראל"', או "בכדי לסמוך שמחת התורה שזכו לסיימה לשמחת החג", או "כדי לסמוך ברכת המלך (שלמה) לברכת משה", שאלו הם טעמים צדדיים, אלא]
משום שפרשה זו היא המועד"".
יש להבין: מהו הקשר, ולפחות ברמז, שבין פרשת "וזאת הברכה" לבין מהותו של שמיני עצרת?
"בענין
ב. הבדלת ישראל מן העמים
על הקרבנות של חג הסוכות ושל שמיני עצרת נאמר בגמרא*, ששבעים הפרים שמקריבים בסוכות הם "כנגד שבעים אומות", וה"פר יחידי" שמקריבים בשמיני עצרת הוא "כנגד אומה יחידה".
כלומר, בשמיני עצרת מתבטא וניכר ייחודם של ישראל, והבדלותם לחלוטין* מכל העמים - "אומה יחידה".
הערות
- 1. הל' תפלה פי"ג ה"ח ואילך.
- 2. מגילה לא, א.
- 3. ראה לקמן הערה 10.
- 4. ר"ן מגילה פ' בני העיר (הובא בתויו"ט שם).
- 65. מחזור וויטרי סשפ"ה.
- 6. מח"וו שם. אבודרהם סדר תפלת סוכות ופירושה ד"ה ליל תשיעי.
- 7. בברכי יוסף לאו"ח סוף סימן תרסח (בשיורי ברכה), ש"וזאת הברכה לא שייכא לרגל כלל". עיי"ש. (וראה גם מח"ו שם: "וקריית ענין החג הקדמנוהו כבר מיום ראשון של שמע"צ לפי שהיא עיקר"). אבל ממה שגם בארץ ישראל קוראין בשמע"צ "וזאת הברכה" - ודלא כבכל יו"ט, שקוראין בא"י הקריאה דיו"ט ראשון - יש לומר (בפנימיות הענינים) ש"וזאת הברכה" שייכת ל"ענין המועד" יותר מ"כל הבכור". ומה שבחו"ל קוראין וזאת הברכה ביו"ט שני הוא לפי ששייכת (בעיקר) ל"שמחת תורה" - ראה לקמן הערה 10.
- 8. סוכה נה, ב.
- 9. ואף שה"פר אחד" דשמיני עצרת בא לאחרי הקרבת הע' פרים דסוכות - הרי הענין דשמע"צ, מה ש"יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך" (ראה סד"ה ביום השמע"צ תש"י), הוא בבחי' עצם הנשמה כמו
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 164 לקו"ש ח"ט ע' 237
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ט ע' 237
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א לקו"ש ח"ט ע' 237
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.