231
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
זהו מקיף שניתן להרגישו, כידוע?', שהמושג דעת, "ידעו", מבטא הרגשה. זאת בדומה לעומק שהתלמיד חש גם כאשר הוא מבין רק את החיצוניות של הרעיון השכלי של הרב.
לאחר שיושבים בסוכה שבעה ימים (והמספר שבע כולל את כל ענני ההשתלשלות5), מגיעים ל"עצרת תהיה לכם", שהמקיף נמשך ונקלט בפנימיות. ועל ידי כך מתחיל להאיר מקיף נעלה יותר**, שהיה במשך ימי הסוכות בבחינת "מקיף הרחוק"5.
וזאת הברכח א
וכוונת הישיבה בסוכה בשמיני עצרת היא, שגם מקיף זה יימשך וייקלט בבחינת התיישבות ("ידעו"), בפנימיות.
אך גם המקיף שנמשך בשמיני עצרת הוא בגדר גילוי.
שונה מכך הוא המקיף ש"ממשיכים" בשמחת תורה על ידי ההקפות. זוהי דרגה הנעלית מאפשרות של גילוי. ולכן אין הוא נמשך באופן של ידיעה, כשם שהמשכת המקיף בסכך הסוכה קשור ב"למען ידעו דורותיכם", אלא על ידי ההקפות והריקודים: רוקדים עם ספר התורה כשהוא עטוף במעיל, שכך אי אפשר ללמוד בו, כי השמחה קשורה לעצמיות התורה, הנעלית מגילויה*.
ח. "מקיף בעצם" נעלה מגילוי
זהו ההסבר לכך ששמיני עצרת, למרות היותו "רגל בפני עצמו", נקרא בשם "שמיני עצרת", המצביע על
הברכה היא בכדי להמשיך המקיף דכוכבים (כמבואר בהערה הנ"ל), והמקיף דכוכבים שבשמע"צ, להיותו מקיף נעלה ביותר, אין ביכלתנו להמשיכו ע"י הברכה, כ"א - שנמשך מעצמו (וע"ד הידוע (תו"א. נב, סע"ב. וראה "תשובות וביאורים" (קה"ת, תשל"ד) סי יו"ך***) בענין המקיף דתפלין של ראש). (ממאמר ושיחת שמח"ת תשי"ד).
הערות
- 2. ראה קונט' התפלה פ"ה ובכ"מ, דעם היות שדעת הוא בחי' התקשרות (תניא ספ"ג), מ"מ "עיקר מציאותו ומהותו הוא הרגש כו'".
- 3. ראה שו"ת הרשב"א ח"א סי" ט'. כלי יקר ר"פ שמיני. ד"ה ויהי ביום השמיני דשנת תש"ד ותש"ה - באריכות.
- 4. ראה עד"ז לקו"ת ואתחנן ז, ג.
- 5. והיינו, שבחי' המקיף דסכך (שהאיר בסוכה) נמשך. בפנימיות; ובחינת המקיף ד"כוכבים" שלמעלה מהסכך (ראה לעיל הערה 40) שהאיר בסוכות, נמשך בשמע"צ בהסכך דסוכה*: והמקיף דכוכבים (דנראים מתוכה) בשמע"צ - הוא מקיף עליון יותר.
- 5. וזהו הטעם (ע"פ פנימיות הענינים) מה שאין מברכים על הישיבה בסוכה בשמע"צ - כי**
- 6. *) ולהיות שמקיף זה הוא אור נעלה ביותר, לכן הישיבה בסוכה בשמע"צ הוא מדברי סופרים שערבים מדברי תורה, כנ"ל סעיף ה'.
- 7. ואף שבסוכה שבז' ימי הסוכות (שהיא מדאורייתא) נמשך גם המקיף דבחי" כוכבים (בנ"ל הערה 40), הרי המשכת בחי" מקיף זה הוא ע"י הברכה (כנ"ל שם), והברכות הם מדרבנן. [ולהעיר אשר 1) רק לכתחלה צריך שיהו כוכבים נראין מתוכו (שו"ע אדה"ז סתרל"א ס"ה).
- 2. מנהגנו להרבות בסכך).
- 9. **) עוד טעם בזה - ראה לקו"ד ח"ד ע' 1538.
- 6. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 9
- 11. ***) אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' נה ואילך. המו"ל.
מצוטט ב־3 עמודים
- שולחן ערוך ה לקו"ש ח"ט ע' 231
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרלא סוכה שחמתה מרובה מצלתה ויתר דיני הסכך לקוטי שיחות ח"ט ע' 231
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ט ע' 231
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.