215
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
האזינו ג
א. פרשת האז'נו - בימים של תשובה
פרשת האזינו נקראת תמיד בשבת תשובה או, בארבעת הימים שבין יום הכפורים לסוכות, אשר על ימים אלו אמר הרבי (מוהרש"ב) נ"ע' "הנה עתה יש לחזור בתשובה".
וכיון שכל הענינים בתורה מדוייקים לחלוטין, אנו אכן רואים?, שמספר פרקים באגרת התשובה: מבוססים על הפסוק "כי חלק הו" עמו יעקב חבל נחלתו", המופיע בפרשת האזינוי.
ב. "יעקב חבל נחלתו" - הנשמה
על המלים "יעקב חבל נחלתו" אומר אדמו"ר הזקן, באגרת התשובה פרק ה', שהנשמה - החלק שבגוף האדם ושרשה - דומה לחבל "שראשו אחד קשור למעלה וקצהו למטה". בכך הוא מבאר את ענין הכרת, שכאשר עובר על איסור כרת ר"ל, אז "נכרת ונפסק חבל ההמשכה משם הוי' ברוך הוא",
והוא מוסיף, ש"חבל ההמשכה" של "שם הוי' ברוך הוא" הוא "כלול מתרי"ג מצוות" כמו "חבל עב" אשר "שזור מתרי"ג חבלים דקים", ולכן גם "בשאר עבירות שאין בהן כרת", שאז אין ניתק החבל כולו, כבאיסור כרת - בכל זאת ניתק "חבל הדק וכו'".
בהמשך דבריו (בפרק \'), מסביר אדמו"ר הזקן ענין נוסף על "יעקב חבל נחלתו". שבדיוק כשם שחבל אשר "ראשו אחד למעלה וראשו השני למטה", הרי כאשר האדם מושך את "ראשו השני" נמשך על ידי כך גם "ראשו הראשון", כך גם לגבי חבל הנשמה, שעל ידי "מעשיו הרעים ומחשבותיו"% של היהודי, הוא מושך
הערות
- 1. הובא ונתבאר בהקדמה לקונטרס צז (נדפס בספר המאמרים תש"ט, לקו"ש חי"ד ע' 400). לעיל ע' 220 הערה 72.
- 2. ע"ד שייכות ענין התשובה לפ' האזינו - ראה גם לקו"ת ריש פרשתנו. לעיל ע' 220 שם.
- 8. דדו.
- 4. בלקו"ת הנ"ל (שבהערה הקודמת) מבאר כי חלק גו' בענין התשובה דבחי' "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", שהיא תשובה עילאה. משא"כ באגה"ת שם, מביא פסוק זה לבאר (בעיקר) הענין דתשובה תתאה.
- 5. ויש לומר, שעני הענינים ישנם בהימים שבהם קוראים פ' האזינו, כי בהתשובה שבעשי"ת (ועד"ז - בהד' ימים שבין יוהכ"פ לסוכות) - שתי מעלות (רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו וראה לעיל ע' 218): "יפה ביותר" (היינו תשובה נעלית יותר, תשובה עילאה), ו"מתקבלת היא מיד" (היינו שגם בחי' התשובה שבכל השנה, שבכללות היא תשובה תתאה - מעלת עשי"ת ש"מתקבלת היא מיד").
- 4. לב, ט.
- 65. צו, סע"א.
- 6. כולל גם איסור כרת - כמובן ממה שמסיים שם (ריש ע"ב) "לכן הוא נוטל חלק בראש", שבזה מתרץ הקושיא שברפ"ד, מה "שנמצאו .. חייבי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.