213
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יא. עשי'"ת ופרשת האזנו
לפי האמור לעיל יובן הקשר שבין עשרת ימי תשובה:? לבין פרשת האזינו:
בכל ימות השנה העבודה הרוחנית היא בעיקר בענינים של "ארץ": לימוד התורה וקיום המצוות כפי שהם כאן למטה. ואף המצוות שהן חובות הלבבות, כגון: ידיעת אלקות, אהבת ה', יראת ה' וכדומה, קשורות למוח וללב הגשמי.
אך בעשרת ימי תשובה, שצריכה להיות בהם, כשמם, עבודת "תשובה" של "הרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", דורשים מכל יהודי את "מן המיצר קראתי" שיצטער על הימצאותו במיצר העולם, ו"יקרא" לקדוש-ברוך-הוא, כלומר, ישתוקק ויצמא ליכלל בו.
וכיון ש"במקום שרצונו של אדם שם
האזינו א
הוא נמצא כולו"*י, הרי על ידי עצם הפעולה של "מן המיצר קראתי", אף לפני "ענני במרחב", הוא נעשה "קרוב לשמים" ו"רחוק מן הארץ": מפני מרירותו על הימצאותו במיצר העולמות, הוא נעשה "רחוק מן הארץ", שמשמעותה כאן היא עולמות בריאה יצירה עשיה", כולל עולם הבריאה, ומפני תשוקתו להתאחד עם אלקות, הוא נעשה "קרוב לשמים", שמשמעותם כאן היא אצילות" - "אלקות ממש"5*.
אך מיד לאחר מכן (ובלשון הספרי "וסמך לדבר") מגיעים ל"ענני במרחב""י, המשכת העצמות, ואז המעלה העיקרית היא "ארץ", כאמור לעיל, שהדירה וההמשכה של עצמותו ית' היא דוקא למטה, בתחתונים - "קרוב לארץ" ו"רחוק מן השמים".
יב. תחילה "קרוב לשמים'' ואחר כך "קרוב לארצ'י
ההוראה הנלמדת מכך לגבי עבודת התורה והמצוות במלים פשוטות היא:
הערות
- 2. ועד"ז בד' ימים שבין יוהכ"פ לסוכות (ראה לעיל סו"ס א') - כי מובן שהתשובה אז [ובפרט למחרת יוהכ"פ - ראה מפרשי המשנה כריתות פ"ו מ"ג. שע"ת לאו"ח ס"א סקי"ג ובשב יעקב שהובא שם] היא באופן נעלה ביותר. ולכאורה חידוש גדול בזה דמשמע שהיא למעלה גם מהתשובה דעשי"ת ויוהכ"פ. וכהלשון (ראה לעיל הערה 16): איצטער ערשט דארפן תשובה טאן.
- 2. ומה שלא נתבארה מעלה זו דימים אלו בפירוש בש"ס ופוסקים - י"ל שהוא ע"ד המבואר בנוגע להקפות (דשמע"צ ושמח"ת - שהם בדוגמת ר"ה (ראה היום יום ע' צח)) שלא נזכרו בתושב"כ ולא בש"ס כו' (לקו"ת סוכות פ, ג. סידור אדה"ז רסט, ב
- 3. ראה בארוכה ד"ה וכה"ע רואים ש"ת ספ"א ואילך.
- 4. נסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 130 הערה 9. וראה סה"ש תש"ד ע' 78 ואילך.
- 5. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 118. ושם, שזהו הביאור ע"פ פשטות (ראה לעיל הערה 14) במאמר הספרי - כי נבואת ישעי' היא בבריאה (נסמן לעיל הערה 7. סדור עט, א. ועוד) ונבואת משה - באצילות (נסמן בהערה הנ"ל).
- 6. תניא רפמ"ט.
- 7. להעיר גם מזה שב"האזינו השמים ותשמע הארץ" נאמר "ואדברה"; "אמרי פי" - "קראתי" (קריאה של הנברא), וב"שמעו שמים והאזיני ארץ" נאמר "כי ה' דבר" - "ענני", מלמעלה. וראה זהר הובא לעיל הערה 1, 4.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 203 לקו"ש ח"ט ע' 213
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.