196

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

וילך ג

א. "מצד ארון ברית ה'"

מן הפסוק' "לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלקיכם... ", מצטט רש"י, ב"דיבור המתחיל" השני?, את המלים "מצד ארון ברית ה'", ומפרש: "נחלקו בו חכמי ישראל בבבא בתרא:, יש מהם אומרים מדף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה מונח, ויש אומרים מצד הלוחות היה מונח בתוך הארון".

בכך אין מובן:

הפירוש הפשוט של "מצד ארון" הוא: בצדו של הארון. מדוע מביא רש"י בפירושו על התורה - שבו "לא באתי אלא לפשוטו של מקרא"* - גם את הדעה, שספר התורה היה מונח "בתוך הארון", ושהמשמעות של "מצד ארון" היא בתוך הארון, אך "מצד הלרחות"?

קושי זה אף גדול יותר:

אפילו בגמרא, שבה מוסברים פסוקי התורה בדרך ההלכה והדרוש וכדומה, נאמר, שמן הפסוק "ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלקיכם" בלבד, היה צריך להסיק, שספר התורה היה מונח

מחוץ לארון*, ואילו "חכמי ישראל" הסוברים שהוא היה מונח בתוך הארון אינם לומדים זאת מן הפסוק "מצד ארון...", אלא מפסוק אחר, הגורם להם להסיק שהמשמעות של "מצד ארון" היא "מצד הלוחות".

אך מכך שרש"י אינו מציין בפירושו הוכחה מפסוקים אחרים, ברור, שגם את הפירוש השני - "מצד הלוחות היה מונח בתוך הארון" - הוא לומד מפסוקנו "מצד ארון ברית ה'">. היכן

הערות

  1. 1. שיחות 298
  2. 1. פרשתנו לא, כו.
  3. 2. וע"פ המבואר לקמן הערה 37 - יש לו שייכות לד"ה הראשון.
  4. 8. יה א"ב.
  5. 4. בראשית ג, ח. וראה לקו"ש ח"ה ע' 1 ובהערות שם. וש"נ.
  6. 65. ראה ב"ב שם (סע"א) "מצד הוא מונח ולא בתוכו" (ושם ע"ב) "ור"מ האי מצד ארון מאי עביד לי בו'".
  7. 6. בגו"א ולבוש לפרש"י תרומה (כה, טז), שכוונת רש"י שם ב"התורה" היא להס"ת שכתב משה. ולפ"ז הי' אפשר לומר, שהמקור של רש"י כאן לפירוש השני הוא מהכתוב בפ' תרומה שהתלמיד למדו כבר.
  8. 8. אבל בפשטות: (א) קשה לומר, שרש"י שם סותם כמ"ד אחד. (ב) באם כוונת רש"י שם היתה לס'ת זו הי' כותב זה בפירוש (מכיון שבפ' תרומה, אין התלמיד יודע עדיין ע"ד הס"ת). (ג) בפשוטו של מקרא* דוחק גדול לומר: 1) על הס"ת שכתב משה "אשר אתן אליך", 2) דכל הכתוב בתרומה שם מדבר בזמן הקמת המשכן, פרט ל"ונתת אל הארון" הנ"ל - שהי' בשנת הארבעים (ומבלי שרש"י יעיר ע"זו!
  9. 9. ולכן מסתבר, שכוונת רש"י שם ב"התורה" היא להלוחות כמ"ש במשכיל לדוד שם (וכפרש"י פקודי מ, כ) - ראה פרש"י תשא לב, יט (משבת פז, א) בנוגע להלוחות - "התורה כולה כאן".
  10. 10. *) משא"כ ע"פ דרך ההלכה - ראה ירושלמי שבהערה 9 ובקה"ע שם.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 37 לקו"ש ח"ט ע' 196
  2. תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ט ע' 196

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.