193
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. 'ואנכי הסתר אסתלר...
ידועים דברי הבעש"ט' על הפסוק? "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא', שהמשמעות של פעמיים הסתר היא, שההסתר עצמו מוסתר. כלומר, ההסתר כה עצום, עד אשר אין חשים כלל שזהו הסתר, ועלולים להגיע לידי 'שמים? חושך לאור".
ולפי המבואר בלקוטי תורה+ על הענינים הכלולים ב"תוכחה", ש"לפי האמת אינם רק ברכות", והם נאמרים בניסוח הנראה בחיצוניותו להיפך מברכה, מפני שברכות אלו נובעות ממקום נעלה ביותר, "מבחינת סתום" - מובן לגבי עניננו, ש"ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" היא "לפי האמת" ברכה נעלית.
ויותר מכך: מכך שבחיצוניות היא נראית ההיפך המוחלט מברכה,
[שהרי כאשר ודעים שהו "הסתר", ייתכן שיחפשו דרך להתפטר ממנו. אך במצב של "הסתר אסתיר", כאשר חושבים על חושך שהוא אור - מרוצים מהמצב שבו שרויים, וזהו ההיפך המוחלט מברכה],
מובן, שברכה זו נעלית ביותר,
ומשום כך היא מופיעה באופן סתום ביותר.
ב. "אני ישנה ולבי ער"
כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר את מאמרו של אדמו"ר הזקן5 על הפסוק* "אני ישנה ולבי ער", שעל דרגת ממלא כל עלמין, הנקראת "אני", אפשרי מצב של "שינה", ואילו בדרגת סובב כל עלמין - "ולבי", האדם תמיד "ער".
ושם הוא מסביר, שכאשר יהודי "מדבק מחשבתו בתאות עולם הזה... ומבקש לקבל חיות מזה, ושובק? החיות של ואתה מחיה את כולם, דאיהו ממלא כל עלמין", הרי אז הוא נפרד מדרגת ממלא כל עלמין. ואילו מבחינת סובב כל עלמין, "אי אפשר להפרד בשום אופן", כי הרצון, "רעותא דלבא", הנובע מדרגת סובב כל עלמין ("ולבי") "ישנו בכל אדם" "ואף שנראה לו שאין לו ואינו מרגיש בזה, זהו בודאי שקר, כי אף"על"גב+ דאיהו לא חזי, מזליה חזי".
ולכאורה, אין מובן:
הערות
- 1. הובא בתולדות יעקב יוסף ר"פ בראשית.
- 2. פרשתנו לא, יח.
- 3. לשון הכתוב (ישעי' ה, כ). וראה רמב"ם הלי דעות רפ"ב. ח"פ (להרמב"ם) פ"ג.
- 4. בחוקותי מח, סע"א ואילך.
- 6. נדפס בבונה ירושלים (סי' קכ) ובחוברת בפ"ע (ברוקלין תשכ"ד) - עם הוספות מכת"י ישן "שכפי הנראה נכתב עוד בחיי כ"ק רבנו הזקן". מאמרי אדה"ז - כתובים (ח"ב) ע' קנו.
- 6. שה"ש ה, ב.
- 7. בכת"י הנ"ל: ושוכח.
- 8. מגילה ג, א.
מצוטט ב־3 עמודים
- כתר שם טוב מב לקוטי שיחות ח"ט ע' 193
- לקוטי שיחות 147 לקו"ש ח"ט ע' 193
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ט ע' 193
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.